Basya Tsybukmakher
תהילים פרק סה
Псалом 65
Давид принимает личную ответственность за беды, которые постигают народ, ибо он – глава нации. Ввиду его особого положения, даже крохотные его изъяны подмечаются массами и становятся причиной осквернения Имени Вс-вышнего. (Алших)
| English | Hebrew | English transliteration |
|---|---|---|
1. For the Leader. A Psalm. A Song of David. 2. Praise waiteth for Thee, O God, in Zion; and unto Thee the vow is performed. 3. O Thou that hearest prayer, unto Thee doth all flesh come. 4. The tale of iniquities is too heavy for me; as for our transgressions, Thou wilt pardon them. 5. Happy is the man whom Thou choosest, and bringest near, that he may dwell in Thy courts; may we be satisfied with the goodness of Thy house, the holy place of Thy temple! 6. With wondrous works dost Thou answer us in righteousness, O God of our salvation; Thou the confidence of all the ends of the earth, and of the far distant seas; 7. Who by Thy strength settest fast the mountains, who art girded about with might; 8. Who stillest the roaring of the seas, the roaring of their waves, and the tumult of the peoples; 9. So that they that dwell in the uttermost parts stand in awe of Thy signs; Thou makest the outgoings of the morning and evening to rejoice. 10. Thou hast remembered the earth, and watered her, greatly enriching her, with the river of God that is full of water; Thou preparest them corn, for so preparest Thou her. 11. Watering her ridges abundantly, settling down the furrows thereof, Thou makest her soft with showers; Thou blessest the growth thereof. 12. Thou crownest the year with Thy goodness; and Thy paths drop fatness. 13. The pastures of the wilderness do drop; and the hills are girded with joy. 14. The meadows are clothed with flocks; the valleys also are covered over with corn; they shout for joy, yea, they sing. | א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר, לְדָוִד שִׁיר. ב לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן; וּלְךָ, יְשֻׁלַּם-נֶדֶר. ג שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה-- עָדֶיךָ, כָּל-בָּשָׂר יָבֹאוּ. ד דִּבְרֵי עֲוֹנֹת, גָּבְרוּ מֶנִּי; פְּשָׁעֵינוּ, אַתָּה תְכַפְּרֵם. ה אַשְׁרֵי, תִּבְחַר וּתְקָרֵב-- יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ: נִשְׂבְּעָה, בְּטוּב בֵּיתֶךָ; קְדֹשׁ, הֵיכָלֶךָ. ו נוֹרָאוֹת, בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ-- אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ; מִבְטָח כָּל-קַצְוֵי-אֶרֶץ, וְיָם רְחֹקִים. ז מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ; נֶאְזָר, בִּגְבוּרָה. ח מַשְׁבִּיחַ, שְׁאוֹן יַמִּים--שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם; וַהֲמוֹן לְאֻמִּים. ט וַיִּירְאוּ, יֹשְׁבֵי קְצָוֹת--מֵאוֹתֹתֶיךָ; מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין. י פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ, רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה-- פֶּלֶג אֱלֹהִים, מָלֵא מָיִם; תָּכִין דְּגָנָם, כִּי-כֵן תְּכִינֶהָ. יא תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ; בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. יב עִטַּרְתָּ, שְׁנַת טוֹבָתֶךָ; וּמַעְגָּלֶיךָ, יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן. יג יִרְעֲפוּ, נְאוֹת מִדְבָּר; וְגִיל, גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה. יד לָבְשׁוּ כָרִים, הַצֹּאן-- וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ-בָר; יִתְרוֹעֲעוּ, אַף-יָשִׁירוּ. |
|