הרב שמחה כהן
המשפחה: דו־שיח בין הבעל לאישה
הפילוסופים הקדומים חילקו את כל הנמצאים בעולם לארבע קבוצות: דומם, צומח, חי ומדבר.
המדבר הוא הדרגה הגבוהה ביותר, האדם. העובדה שהמין האנושי מוגדר דווקא כך מצביעה על חשיבותה של יכולת הדיבור שניתנה לו. היא שמבדילה אותו מכל שאר היצורים החיים.
הדיבור מאפשר לנו להתחבר לאנשים אחרים.
כמעט כל היכרות מתחילה בשיחה, והקשר מעמיק ומתחזק ככל שאנו מוצאים בן שיח מתאים: אחד מדבר והאחר מקשיב, ואחר כך להפך. מכיוון שהתקשורת היא ביטוי לקשר בין אנשים, קל להבין מדוע כאשר אנשים רבים, בתחילה הם צועקים זה על זה, ואחר כך משתררת ביניהם שתיקה והם מפסיקים לדבר זה עם זה. במקרה זה השתיקה מבטאת ומדגישה את הריחוק והניתוק ביניהם ואת חוסר רצונם ליצור קשר כלשהו, בשל אי־ההסכמה הרגשית העמוקה שביניהם.
אף שמטרתו האמיתית של הדיבור היא לחבר בין אנשים, שימוש לא נכון או חסר אחריות בו עלול להזיק מאוד ולגרום לסיבוכים רגשיים ביניהם.
התועלת שבתקשורת, ומנגד הנזק שעלול לנבוע ממנה, בולטים במיוחד בשיחות בין בעלים לנשותיהם.
מצד אחד, כאשר הבעל משוחח בשמחה עם אשתו, נוצרת אצלה תחושה נעימה של קרבה. מצד שני, קיימים הבדלים בין האיש לאישה באופן שבו הם מבטאים את עצמם ומקשיבים לאחרים, ועל רקע זה נוצרים ביניהם לעיתים קרובות עימותים.
יש לציין שכאשר שואלים גברים: ״מה לדעתכם הבעיה הגדולה ביותר ביחסים המשפחתיים שלכם?״, הם בדרך כלל מצביעים על הביקורת המתמדת מצד האישה ועל כך שהיא אינה מכבדת ומעריכה אותם במידה מספקת.
גם הנשים מתלוננות שאינן מוערכות, אך הן מציינות כבעיה מרכזית נוספת שלא מקשיבים להן.
הנזק הנגרם מחוסר תשומת לב גדול כל כך, שנשים רבות עוזבות את בעליהן מסיבה זו. מכיוון שהאיש סובל מחוסר הקשבה פחות מן האישה, הוא אינו מסוגל אפילו לתאר לעצמו עד כמה מפריע לאשתו שאינו מקשיב לה, וכמה היא סובלת מכך.
הרי הוא אומר לעצמו: ״מה כבר עשיתי?! לא פגעתי בה ולא אמרתי לה דבר מעליב. אני אפילו מחמיא לה לעיתים קרובות! רק כדי להבין אותה טוב יותר רמזתי לה שכדאי שתדבר בקיצור ולעניין!״