הרבנית אסתר אופנגנדן
ובכל זאת — היכן מסתתרת האהבה? כיצד למצוא אותה?
כדי לענות על השאלה הזאת, צריך להסביר במה שונה היחס לאהבה בהשקפת העולם היהודית. ראשית, חשוב לציין את ההבדל בין אהבה לכבוד.
אני חושבת שנושא הכבוד, ביטוי הכבוד, רלוונטי מאוד בכל משפחה.
אחת השאלות הנפוצות ביותר ששואלים אותי היא: מה פירוש לכבד את הבעל? מה פירוש לכבד את האישה? וכמה פעמים אני שומעת —
“ועל מה יש לכבד אותו?!”
“לאהוב אותה אני מוכן, אבל לכבד אותה!!!”
ואיך מביעים את הכבוד שלנו?
“בלבי אני כל כך מכבדת אותו, והוא משום מה לא שם לב לכך!”
אנו יודעים שימי ספירת העומר מיוחדים, שהקב״ה העניק לנו אותם במיוחד כדי לעבוד על מידותינו. העבודה על היכולת לכבד אנשים, ובמיוחד את הקרובים ביותר, על היכולת לתת להם להרגיש חשובים, נחוצים ומיוחדים — היא משימה לא פשוטה כלל, שכדאי להקדיש לה לפחות חלק מזמן ספירת העומר. גם מפני ש חוסר בביטוי מספק של כבוד זה לזה הביא למותם של 24 אלף מגדולי חכמי העם היהודי דווקא בימים האלה, וגם מפני שהמשימה הזאת קשה כל כך.
אומרים שיצר הרע יודע בדיוק מתי לעבוד קשה. אם הרווח קטן, גם לא כדאי להתאמץ. אבל אם הטעות או החטא שאליהם הוא יכול לגרור אותנו יניבו לו דיבידנדים גדולים — כלומר, הפסדים ובעיות גדולים לנו — הוא מוכן להתאמץ. לכן דווקא מה שאנחנו מרגישים שהוא משימה קשה במיוחד הוא, כנראה, החלק החשוב ביותר בעבודה על עצמנו.
אז מהו כבוד?
חכמינו מסבירים ששני העקרונות המרכזיים שעליהם נשענת האפשרות ליחסים קרובים בין אנשים הם אהבה וכבוד. הקב״ה ברא אותנו כך שכל אדם זקוק לאחרים. הכבוד הוא — הערוץ המרכזי שמאפשר לנו להיעזר זה בזה. אף אחד מאיתנו אינו גם רופא, גם שרברב, גם מדען וגם רב בעת ובעונה אחת. ובכל זאת, כל המקצועות האלה נחוצים להישרדותו של כל אדם. אפשר לתאר כל אחד מאיתנו כמערכת סגורה, ואצל כל אחד בולטות יכולות מסוימות. הכבוד הוא חוטי החיבור שבאמצעותם אנו נעזרים ביכולות ובמיומנויות של אחרים, שבלעדיהן איננו יכולים להסתדר. למשל, לא משנה עד כמה האדם חולה ועד כמה הרופא מקצועי, הרופא לעולם לא יוכל לעזור לו אם אין ביניהם כבוד הדדי ואמון.
לכן, כדי לכבד אדם אחר, יש להכיר אותו, להתבונן במה שמיוחד בו, במה שהוא שונה מאיתנו — זהו הדבר היקר ביותר.
אפשר לכבד רק על מה שבאמת קיים באדם. אני משחקת לעיתים קרובות בקבוצות נשים במשחק כזה: כולן כותבות על פתקים משפטים כמו — אני מכבדת אותך על... החוכמה, היופי, החן. אחר כך הן מקמטות את הפתקים לכדורים קטנים וזורקות אותם זו על זו. ועכשיו דמייני שכמה כדורים כאלה נפלו על ברכייך, ואת פותחת אותם וקוראת — אני מכבדת אותך על חוכמתך יוצאת הדופן. את יודעת שהדברים לא נכתבו עלייך, ושאין לכותבות שום מושג על חוכמתך. ספק אם תחושי רגשות חיוביים כשתקראי זאת. ספק אם זה יעזור לך, יחזק אותך, ישמח אותך או יעניק לך השראה.
בקיצור, הדבר החשוב ביותר כדי לכבד מישהו הוא — להכיר את האדם שאת מכבדת.
את נקודות החוזק שלו, את יכולותיו, את הישגיו. אי אפשר לכבד באופן מופשט. למשל, מישהו רוצה להביע כלפייך כבוד, לומר לך דבר נעים, ואומר:
- כמה את חכמה!
או:
- איך את תמיד משתדלת לעזור!
אנשים רבים ירגישו אי נוחות אחרי משפט כזה, וחלקם אפילו בושה. ייתכן שיגיבו בסגנון:
- את צוחקת עליי?!
...אישה אחת התקוממה מאוד נגד חוסר השלמות של העולם הזה, שבו אי אפשר להאמין לאיש.
- אני מתרחקת מהמראה כשכולי דכדוך ועצב, — סיפרה — ומולי באה עמיתה לעבודה ואומרת: “אח, כמה טוב את נראית היום!”
המשך יבוא