חוה רום
הייתי מחלקת את כל השאלות על אופנה לבני נוער לשני נושאים שמעסיקים אימהות:
- כיצד להקנות לבנות טעם ולשמור על תחושת הצניעות הנשית הטבעית לנוכח האופנה המשתנה?
ו־
- כיצד לבחור בחנות בגדים לנערה מתבגרת?
מהו הלבוש עבור מתבגר, בראש ובראשונה?
בעזרתו אנו מצהירים על השתייכות לקבוצה מסוימת. הדבר אופייני במיוחד לבני נוער.
מי שפונים לתת־תרבויות שונות בעולם החילוני מורדים ובודקים גבולות, אך בסופו של דבר הם לעיתים קרובות מוחקים את ייחודיותם מאחורי מסכה, כדי להיות חלק מקבוצה של מי שאינם הולכים בתלם. בכל קבוצה ובכל סביבה תהיה לצעירים אופנה משלהם, ואם לא תלכו בעקבותיה, כבר לא תהיו מקובלים בחוג שלכם.
בגיל ההתבגרות, תחושת הערך העצמי מתבטאת לעיתים קרובות בגורמים חיצוניים.
כשאנו מדברות על אישה בוגרת, מדובר בסגנון. אדם בוגר לא ירדוף אחר האופנה, אלא ישתמש במרכיבים שלה כדי לבטא את עצמו.
אישה שתפגוש ברחוב חברה הלבושה בדיוק באותם בגדים לא תשמח על כך, ואילו ילדה אולי לא תצטער על כך.
גם אם ילדה אומרת: ״אני רוצה להיות מיוחדת, שונה מהאחרות״, סביר להניח שהיא מתכוונת שהיא צריכה את אותו הדבר שיש לכולן, אבל את היקר ביותר או כזה שהובא מחו״ל.
היהדות מייחסת חשיבות רבה מאוד להשתייכות לקבוצה.
לפי הלבוש אפשר לדעת מי משתייך לאיזה זרם, לפעמים על פי פרטים קטנים ולפעמים על פי ההופעה בכללותה.
הרב פאלק, בספרו ״עוז והדר לבושה״ העוסק בלבוש, מקדיש פרק שלם להשפעת הסביבה על תפיסתנו את מה שיפה ואת מה שאינו יפה, ולמידת הסכנה שעלולה להיות בהשפעה הזאת.
- ראשית, עלינו לדאוג לשאלה באיזו חברה ילדינו גדלים,
- ושנית — לתת להם תחושת שייכות, ולספק להם את מה שמקובל באותה חברה.
לפעמים לאם חבל להוציא כסף על בגדים שיהיו קטנים על בתה בתוך זמן קצר, אבל אני מבטיחה לכן: אלה לא סתם בגדים; לעיתים קרובות הם תנאי לבריאותה הנפשית של הילדה ולביטחונה העצמי.
ככל שהרבינו לומר לבתנו שהיא יפה, כך טוב יותר!
הדבר לא יוביל לחוסר צניעות ולהתמקדות במראה החיצוני, כפי שרבים חוששים.
צניעות היא תכונה טבעית שהקב״ה נטע בנו, וככל שהאם תעניק לילדה יותר ביטחון עצמי, כך היא תזדקק פחות לאישורים ״ברחוב״.
אם היחסים בין האם לבתה מבוססים על אמון, האם תוכל לשוחח איתה על הנושא החשוב של הצניעות.
לבוש צנוע הוא בדיוק הכלי שעוזר לנו לבטא את מי שאנחנו באמת.
לבוש צנוע מסתיר את הגוף ומעמיד את תכונותיי האנושיות במקום הראשון. הוא אינו מחלק אותי לחלקים ואינו מעמיד אותי בתחרות בתנאים לא שווים, שבה לעיתים קרובות אי אפשר לשנות דבר. כן, בגדים יכולים להיות יקרים או פחות יקרים, יפים או מכוערים, אבל הם אינם האדם עצמו. לבוש הוא שפה. הבגדים מספרים עליי בדיוק במידה שאני רוצה לספר על עצמי.
לבוש צנוע מגן על נערה מפני מבטים מיותרים ומסוכנים ומפני היכרות עם אנשים שאינם מתאימים לה. אם נערה מושכת מישהו בזכות גזרתה, יימצאו עוד מיליון נשים שיוכלו להתחרות בה.
אבל באישיותה הייחודית אי אפשר להתחרות; בכל העולם אין אפילו אחת שדומה לה!!!
אם ילדה רואה בביתה את ״כבודה של בת מלך״, דרך הדוגמה של אמה, סביר שלא תרצה תשומת לב זולה ברחוב.
הדבר מטיל עלינו אחריות גדולה מאוד. אם הלבושה בחלוק דהוי מרוב כביסות ומוכתם, ובכיסוי ראש משונה שאינו מזכיר ולו במעט כתר של מלכה, אינה יכולה לדרוש מבתה צניעות של בת מלוכה. במקום להתקשר לכבוד, המילה ״צניעות״ תתקשר דווקא לעוני ולהזנחה.
תפקידנו להיות דוגמה לאישה מטופחת, הלבושה בטוב טעם ובטוחה בעצמה, במיוחד אם אנו חוששות מהשפעות חיצוניות על ילדינו.
אין צורך לחשוש להתייעץ עם הילדים מה ללבוש לכבוד אירוע כזה או אחר. אבל הביטחון העצמי שלי, והביטחון בכך שאני משמשת דוגמה ראויה, חשובים מאוד.
לפעמים אם עלולה להזדעזע ממה שמוצא חן בעיני בתה, אבל אם תשפוט אותה מיד, סביר שבפעם הבאה הבת לא תרצה לשמוע את דעתה של אמה בנושא.
ואם הלבוש אינו חורג מגבולות ההלכה, ברוב המקרים כדאי לומר משהו כמו: ״איזו הופעה מעניינת! אולי הייתי משנה רק את הפרט הזה…״
ואם יש בעיה שאי אפשר לפתור בשיחה, חשוב להקפיד להתייעץ עם רב המבין בענייני חינוך, לפני שמותחים ביקורת על הבת.
יהיה נהדר אם האם תכיר טכניקות מעניינות ואת כללי השילוב של צבעים ודוגמאות. אני מבטיחה לכן שזה כלל לא מסובך, אבל יכול לעזור לנו לבסס את מעמדנו כסמכות בעיני בנותינו בנושא הזה.
הטעם מתפתח מתוך התבוננות בהופעות הרמוניות ותשומת לב לפרטים. ואם האם הצליחה לפתח אותו בעצמה, סביר שהבת תספוג זאת מגיל צעיר.
ובמאמר הבא ננסה לבחון את נושא בחירת הבגדים לנערה מתבגרת…