הבית היהודי הוא מקדש. «אם איש ואישה זכו, הקב״ה שוכן ביניהם» (סוטה, 17 ע״א). בני הזוג זקוקים לבית, הקשר ביניהם יקר עד כדי כך שאיש אחר אינו יכול להיות שם. הבית היהודי הוא מקדש. מקדש הוא מקום נוכחותו של הקב״ה.
ככל שהדבר יקר יותר, כך צריך להסתיר אותו טוב יותר.
חכמינו אומרים: «שלושה שותפים ביצירת האדם – הקב״ה, האב והאם. האב… נותן עצמות, גידים וציפורניים… האם… נותנת עור ובשר… והקב״ה נותן נשמה» (נידה, 31 ע״א)
הבית היהודי הוא מקום של שותפות עם הקב״ה, ולכן הבית היהודי הוא הדבר היקר ביותר שיכול להיות. ויש להסתירו בקפידה מעיניהם של זרים, כפי שאומר רש״י על הפסוק «מה טובו אוהליך יעקב»: «אין פתחיהם מכוונים זה מול זה».
האדם זקוק לבגדים, משום שהדבר החשוב והיקר ביותר שיש לו ושנראה לעין הוא גופו, והוא רוצה להגן עליו מפני השפעות חיצוניות.
הדבר היקר ביותר שיש לעם היהודי הוא הנשמה היהודית. ואת האוצר הזה מביאה לעולם אישה יהודייה.
האב ממלא את הילד בתוכן. אם האב כהן או לוי, ילדו יהיה כהן או לוי, בהתאמה. האב מלמד את הילד תורה, מחנך אותו ומכוון אותו. אבל דווקא האם מעניקה לילד נשמה יהודית! יהדותו של הילד נקבעת לפי יהדותה של האם, ואינה תלויה באב. הנשמה היהודית נוצרת בגוף האם.
ולא במקרה הילד לומד את התורה כולה דווקא ברחם אמו, ולא במקום אחר! הרי רחם האם הוא המקום הקדוש ביותר, משום שדווקא במקום הזה נוצרת הנשמה היהודית!
ולכן אישה שיכולה להביא לעולם ילדים כמו רש״י, הרמב״ם והחפץ חיים היא אבן חן חשובה להפליא ויקרה להפליא, שצריך להסתיר היטב ככל האפשר!
קודש הקודשים – המקום שבו מתגלה אהבת הקב״ה לעם היהודי – סגור בפני כולם. בשעת התפילה האדם מתייחד עם הבורא, ולכן צריך להתפלל בבית, ולא בשדה. הבית היהודי נסתר מעיניהם של זרים. ועל אחת כמה וכמה צריך להסתיר מעיניהם של זרים את היהלום היקר המביא לעולם חיים חדשים.
המשך יבוא