כותב המהר״ל: «השבח הגדול ביותר לאישה הוא ההכרה בצניעותה. המדרגה הגבוהה ביותר שאליה היא יכולה להגיע היא הצניעות» («גבורות ה׳», פרק 60).
הגאון מווילנה, זכרונו לברכה, באיגרתו הידועה, הכוללת הדרכה לבני ביתו, פונה לאימו וכותב כך: «אימי האהובה, אני יודע שאינך זקוקה להדרכותיי, שכן ידוע לי עד כמה את צנועה»! הוא אינו כותב לאימו שאינה זקוקה להדרכה מפני שהיא צדקת, או מפני שהיא יודעת לוותר, או מפני שהיא מתפללת באריכות… הוא מדגיש דווקא את צניעותה!
הצורך בצניעות מובן גם למי שאינם רואים בה כלל מחייב. אבל לנו, לעם היהודי, התורה מצווה על הצניעות, ואנו חייבים לקיים מצווה זו.
אימי נולדה וגדלה באמריקה. כשמלאו לה שש עשרה שנים, אביה שלח אותה ללמוד ב«בית יעקב», שייסדה בעיר קרקוב שבפולין הצדקת שרה שנירר, עליה השלום.
אימי הייתה התלמידה היחידה ב«בית יעקב» שהגיעה לפולין מאמריקה. הנסיעה נמשכה כחודש, ובדרך השגיח על אימי, לבקשת אביה, יהודי שגם הוא נסע לפולין. בסופו של דבר מצאה אימי את עצמה בתחנת הרכבת בקרקוב, עם מזוודה בידה, בלי להבין מילה בפולנית, כשהיא דוברת רק יידיש או אנגלית. היא שכרה עגלון ואמרה לו לאן לנסוע… והם נסעו ונסעו, עד שפגשו יהודי כלשהו שהסביר להם כיצד להגיע ל«בית יעקב».
כשסוף סוף הגיעה למקום, התרגשות עצומה אחזה בכל בית הספר. איך לא — הגיעה תלמידה מאמריקה! והנה היא רואה את המנהלת, הצדקת שרה שנירר. גם באמריקה אימי תמיד התלבשה בצניעות, ועל אחת כמה וכמה הקפידה על לבושה כשידעה שהיא נוסעת ל«בית יעקב». ובכל זאת, צווארון שמלתה היה פתוח מעט.
לאחר שאמרה לה «שלום», הוציאה שרה שנירר סיכת ביטחון, רכסה באמצעותה את הצווארון ואמרה: «ב“בית יעקב” אנחנו לא מתפשרות אפילו כמלוא הנימה בענייני צניעות!»
אלה היו מילותיה הראשונות.
אימי סיפרה שהתלמידות הביטו במנהלת בתדהמה. איך אפשר לעשות דבר כזה?! הרי היא רק עכשיו הגיעה… וכבר לקלקל את השמלה בסיכה?! אבל אימי הסבירה: «הרגשתי תחושה נפלאה של התעלות רוחנית, שאי אפשר לתאר, והיא מלווה אותי עד היום!»
על הפסוק «ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם» (בראשית, 3:21) אומר המדרש: «בתורתו של רבי מאיר כתוב – כתנות אור» (בראשית רבה, 20:12).
אפשר ללבוש בגדי עור, ואפשר – בגדי אור.
המילה היא אותה מילה (עור בעברית – עור, אור – אור, המילים האלה נהגות כמעט באותו אופן – הערת המתרגם). העין רואה בגדי עור, אבל אם אישה מתלבשת למען הקדוש ברוך הוא, בגדיה – כיסוי הראש, השמלה, הגרביים – כולם מקרינים אור, זוהר ויופי.
אישה צנועה היא אור בבית, אור בעם ישראל. היא מאירה את העולם כולו.
המשך יבוא