איזו תפילה מתקבלת?

בספר «שערי העבודה», המיוחס לרבנו יונה, נאמר כך: «תפילתו של המתפלל בדמעות מתקבלת, כי שערי דמעות לא ננעלו. הדמעות כנגד ניסוך המים על המזבח» (סעיף 11).]

בהקשר זה ראוי להביא את דברי מסכת ברכות (32 ע״ב): «אמר רבי חנין, אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפילתו, אין תפילתו חוזרת ריקם». ומורנו, הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זכרונו לברכה, כתב על כך בספרו «חיי עולם» (חלק 1, פרק 28): «נראה שהדבר חל גם על מי שמתפלל תפילה קצרה מאוד, אך חוזר על בקשתו יום אחר יום במשך תקופה ארוכה – גם אדם כזה נקרא מאריך בתפילתו». ועוד כתב שם: «אחד מיסודות התפילה הוא שתהיה בקשה אמיתית, הנאמרת בהכנעה ובלב נשבר, ולא שהמילים יוצאות מפיו ולבו אינו עמו».

ב«ספר חסידים» (פרק 131) נאמר כך: «אם אדם מבקש דבר שיכול להביא לידי שבח לבורא, למשל <סיוע> בלימוד התורה, או דבר אחר הרצוי לשמים, ושופך את נפשו בתפילה זו – הקדוש ברוך הוא שומע אותה, גם אם אין לאדם מעשים טובים לזכותו».

בדומה לכך, רבי יוסף יעב״ץ, החסיד, ביאר במסכת אבות (6, 8) את הפסוק «קרוב ה׳… לכל אשר יקראוהו באמת» כך: “מה נקרא «באמת»? – «הט לבי אל עדותיך (כלומר, אל התורה)», «העבר עיני מראות שוא», «גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך»”. כאן הוא כותב שתפילה על עניינים רוחניים נקראת תפילה «באמת», תפילה שהקדוש ברוך הוא ככל הנראה ימלא את בקשתו של המתפלל בה.