נשמה שלי

איסור "לא תחמוד" - שכנועים, תחנונים, שוחד ואיומים

איסור "לא תחמוד" 4. מותר להציע לאדם אחר למכור חפץ כלשהו, אם אין בכך פגיעה בעקרונות מוסריים ובכללי ההתנהגות. אולם אם בעל החפץ מסרב, אסור להמשיך לחשוב עליו ולחפש דרכים להשיגו. זוהי הפרת האיסור «לא תחמ…

איסור "לא תחמוד" - שכנועים, תחנונים, שוחד ואיומים

איסור "לא תחמוד"

4. מותר להציע לאדם אחר למכור חפץ כלשהו, אם אין בכך פגיעה בעקרונות מוסריים ובכללי ההתנהגות. אולם אם בעל החפץ מסרב, אסור להמשיך לחשוב עליו ולחפש דרכים להשיגו. זוהי הפרת האיסור «לא תחמוד». במקרה זה אין חשיבות לשאלה באיזה חפץ או נכס מדובר. עוברים על האיסור גם אם הוצע סכום גדול ונשלחו אל הבעלים אנשים רבים כדי לשכנעו לבצע עסקת מכירה. (העובדה שבסופו של דבר הסכים למכור אינה מעידה על כשרות הדרך שהובילה לעסקה.)

מי שמפציר באדם אחר לחלוק עימו את חוכמתו וללמדו תמורת תשלום אינו עובר על האיסור, שכן אין מדובר בחפץ חומרי.

6. דין זה חל על כל אדם שכפה (הכריח) על אדם אחר למכור לו את חפצו. עסקה שנעשתה תחת לחץ תקפה, והמוכר אינו יכול לחזור בו. ובכל זאת, מי שקנה דבר בדרך זו נחשב לגזלן: הוא עבר על איסור מן התורה, ועדותו אינה מתקבלת בבית הדין.

עוברים על האיסור גם כאשר נגרם למוכר נזק מועט בלבד, ואילו הקונה מרוויח מכך רווח גדול; ואפילו אם הוא משלם למוכר סכום גדול (למשל, אדם מבקש משכנו למכור לו מחסן כדי להרחיב את דירתו – בטענה שממילא אינך משתמש במיוחד במחסן הזה)

7. נסכם. מי שמשתוקק מאוד להשיג את מה ששייך לזולת עובר על איסור אחד מן התורה. מי שמתאווה ומשכנע אדם אחר למכור לו עד שהלה נכנע ללחץ ומוכר – עובר על שני איסורים: «לא תחמוד» ו«לא תתאווה». אולם יש דעה ששני הניסוחים האחרונים מתייחסים לאותו איסור מן התורה.

מי שגנב חפץ של אדם אחר עובר, נוסף על שני האיסורים הראשונים, גם על המצווה «לא תגנוב».

**** בחנוכה נערכה הגרלת פרסים, ויעקב זכה במשחק הרכבה יפה מאוד. אברהם, שהיה גדול מיעקב בכמה שנים, קיבל גם הוא מתנות. אולם כשראה את משחק ההרכבה החדש, מיד רצה להחליף מתנות עם חברו הצעיר ממנו. אברהם חשב איך להפחיד את יעקב ולגרום לו לתת לו את משחק ההרכבה. (ברגע זה עבר על איסור «לא תתאווה»). אחר כך בחר הילד רגע מתאים והראה לחברו הצעיר את הספרים החדשים שקיבל בחנוכה. יעקב הבין מיד מה זומם חברו ולא הגיב. אז העמיד אברהם פנים עצובות וסיפר שלמעשה כבר יש לו ספר כזה בבית, ושכל מה שתמיד רצה לקבל במתנה היה משחק הרכבה.

אבל גם לזה יעקב לא הגיב. אז שלח אליו אברהם את חבריו כדי שישכנעו אותו להחליף מתנות. כשראה ששום דבר לא עוזר, התחיל אברהם להתנהג בתוקפנות רבה. הוא איים על יעקב והעליב אותו בנוכחות חבריהם לכיתה. כשחזר הביתה, סיפר הילד להוריו על כל מה שקרה. אביו הקשיב לו ואמר: «אני שמח מאוד שלא נכנעת לאברהם. עכשיו יהיה לחבר שלך חטא אחד פחות. הרי לרצות זה דבר אחד, ולקחת מאדם חפץ בלי הסכמתו זה דבר אחר».