הרבנית חוה קופרמן
בפעם הקודמת, כשעיינו באשת חיל וניתחנו את הפסוק «בעלה נודע, הוא יושב עם הזקנים בשערי העיר…», הסברנו מדוע מקובל לראות כאן התייחסות למיכל, אשת דוד.
אמנם יש גם דעה אחרת, שלפיה הפסוק מוקדש לבת שבע, שהולידה לדוד יורש — את בנו שלמה.
כבר כתבנו שבימי חייו של דוד נותר בנישואיו לבת שבע, אף שנערכו בהתאם להלכה, צל מסוים של ספק. דוד יֵצא זכאי לחלוטין ונקי מכל רבב רק עם בוא המשיח. וכך יקרה הדבר:
ידוע שבוא המשיח יצוין בבניית בית המקדש השלישי ובסעודה מיוחדת לצדיקים, שבסיומה יהיה צורך לומר ברכת המזון. אם השתתפו בסעודה שלושה (או יותר) גברים, עושים זימון, כלומר אחד המשתתפים צריך להוביל את ברכת המזון על כוס יין, והאחרים — לשבח את ה׳ בעקבות המוביל. להוביל זימון הוא כבוד עצום. אבל כשיציעו את הכוס ליצחק, הוא יאמר שלצערו אינו יכול לקבל עליו את התפקיד המכובד הזה, משום שאהב את מי שהקב״ה שנא, כלומר את עשו.
אז תעבור כוס היין ליעקב, אך גם הוא יאמר שאינו רשאי לכך, משום שנשא שתי אחיות, והדבר אסור בתורה (ויקרא 18:18 — «ואשה אל אחותה לא תקח לצרר»).
הכוס תעבור מיעקב למשה, אך גם הוא יסרב ויציין את הסיבה שבגללה הקב״ה לא הרשה לו להיכנס לארץ ישראל...
הכוס תעבור לאהרן, וגם הוא יסרב…
...לבסוף תגיע הכוס לדוד, ודוד יקבל בשמחה את הכבוד הזה: «הו! לי ראוי לומר את ברכת המזון!» - יאמר. וכל האנושות תבין שהוא בעלה החוקי של בת שבע, ונישואיהם תקפים לחלוטין. והוא «ישב עם כל זקני הארץ (אברהם, יצחק, יעקב ומשה).
הביטוי «נודע בעלה, היושב בשערים...», אינו מתייחס לעצם פרסומו, אלא לכך שהוא בעלה החוקי! אם דוד רשאי להוביל את ברכת המזון, פירוש הדבר שלא היה שום חטא בנישואיו לבת שבע.
ברובד הפשט, האישה שמשבחים היא זו שיודעת לעשות כל הדרוש כדי שבעלה יהיה אדם חשוב ומכובד.
היא מכינה כיסויים ומוכרת אותם, מספקת חגורות לסוחרים…
בתרגום מדויק יותר — נותנת חגורות במתנה לסוחרים.
על פי המסורת, הפסוק מדבר על צללפונית, אמו של שמשון, שפרנסה את משפחתה ושמלאך התגלה לפניה פעמיים.
את הכיסויים היא מוכרת, משום שמחירם גבוה (הרבה בד, הרבה עבודה), ואת החגורות היא «נותנת במתנה לסוחרים». באמצעות מתנה נעימה ולא יקרה היא קושרת את הסוחרים אליה. כעת הם קונים סחורה ברצון דווקא אצלה, ודווקא איתה הם מתכוונים לעשות עסקים תמיד.
האישה הזאת מבינה היטב את הפסיכולוגיה של המסחר ויודעת להקים עסק.
פשט הפסוק: את כל מה שקשור לחוטים ולבד האישה עושה במו ידיה.
המשך יבוא