הרבנית חוה קופרמן
היא אורגת לעצמה מרבדים, ולובשת שש וארגמן...
מדובר בבת שבע, אמו של שלמה, שהיה למלך ישראל ולבש בגדי מלכות (שש הוא בד פשתן ארוג דק; גם ארגמן לבשו בני מלוכה).
נודע בעלה, והוא יושב עם הזקנים בשערי העיר…
רמז ברור למיכל, אשת דוד. הכוונה למקרה שבו הצילה מיכל את דוד ממוות.
וכך היה הדבר. לאחר ניצחונו המזהיר של דוד על הענק ועל הפלשתים, קירב אותו אליו המלך שאול, אביה של מיכל, ומינה אותו למפקד צבא. דוד נחל הצלחה יוצאת דופן, משום שהקב״ה עזר לו בכל מעשיו. כפי שאומר הנביא שמואל, ״דוד מצא חן בעיני כל העם ובעיני עבדי שאול״ (שמואל 1, פרק 18, פסוק 5). והעם החל לשיר בשבח גבורתו של דוד, והילל אותו יותר מאשר את שאול עצמו.
שאול התמלא קנאה. הוא שנא את דוד.
כך מתאר זאת הנביא שמואל (שמואל 1, פרק 18, פסוקים 7-11 ואילך): ״והנשים שרו ואמרו: שאול הכה באלפיו, ודוד — ברבבותיו. ...ושאול כעס …ואמר: לדוד נתנו רבבות, ורק המלוכה עוד חסרה לו!
ויהי למחרת, רוח רעה מאת א־לוהים תקפה את שאול, והוא השתולל בבית. דוד ניגן כדרכו בנבל, ובידי שאול הייתה חנית. שאול השליך את החנית לעבר דוד ואמר: אצמיד את דוד לקיר! אך דוד חמק ממנו פעמיים. אז החליט שאול: ימות דוד מידי הפלשתים ולא מיד המלך. הוא הבטיח לו את בתו מיכל לאישה (אך נתן אותה לאחר), ומינה אותו למפקד על אלפים. אולם דוד החל להנהיג את העם, ושאול פחד מפניו.
מיכל התאהבה בדוד. וסיפרו על כך לשאול.
הוא שמח והחליט להשיא אותה לדוד, כדי שתהיה לו למלכודת ויד הפלשתים תהיה בדוד.
לא נספר כאן מחדש את כל הסיבוכים והתככים שטווה המלך שאול סביב דוד (את כל אלה תוכלו לקרוא אצל הנביא שמואל, בפסוקים שצוינו לעיל ובאלה שאחריהם), אך בסופו של דבר המלך לא השיג דבר כשהשיא את מיכל לדוד. כמו קודם, דוד היה אהוב על העם ועל העבדים, והצליח בכל מעשיו. אז החליט שאול להרוג את דוד בעצמו.
מיכל שמעה על כך ואמרה לבעלה: ״אתה חייב לברוח מיד. מחר יהיה מאוחר מדי״.
בדומה לרחב, היא הורידה את דוד מבעד לחלון בחוט ״אדום״, מפני שבפתח הבית עמדו שומרים. דוד נמלט בלילה, ובבוקר הגיעו השומרים ששלח שאול לקחת אותו. ״הוא חולה! - אמרה מיכל, - הוא לא יכול לקום מהמיטה!״ - והראתה להם מיטה שעליה נערמו עורות. השומרים הלכו לארמון בידיים ריקות, אך שבו עד מהרה. שאול דרש להביא אליו את דוד, חי או מת, אפילו אם יהיה צורך לגרור אותו יחד עם המיטה. והמיטה הייתה ריקה.
כאשר שאול דרש מבתו לתת דין וחשבון, היא אמרה: ״הצלתי אותך משפיכת דם נקי של חף מפשע!״
המשך יבוא