הרבנית חוה קופרמן
בספר מלכים 2, בפרק 8, כתוב: «ואלישע דיבר אל האישה שאת בנה החיה: קומי ולכי, את וביתך, וגורי במקום שתוכלי לגור בו, כי קרא ה׳ לרעב והוא בא על הארץ הזאת לשבע שנים. וקמה האישה ההיא ועשתה כדבר איש האלוהים... …וגרה בארץ פלשתים שבע שנים».
וכעבור שבע שנים היא חזרה, ונאלצה ללכת אל המלך כדי לבקש את השבת ביתה ושדה (שמישהו לקח לעצמו בינתיים). ובדיוק ברגע שנכנסה אל המלך, המלך שוחח עם גיחזי ושאל אותו על כל הניסים הגדולים שחולל הנביא אלישע…
"ויהי כאשר סיפר גיחזי, זעקה האישה אל המלך על ביתה ועל שדה. וגיחזי קרא: «הנה היא, אותה אישה שאת בנה החיה הנביא אלישע!». והמלך שאל אותה, והיא סיפרה לו. והמלך ציווה על מקורביו להחזיר לה את הבית ולהחזיר לה את השדה".
על פי המסורת, הילד שהוחיה נעשה לנביא ושמו חבקוק – אחד מ־12 נביאי תרי עשר.
זהו שם מעניין מאוד. בסופו יש שתי אותיות «קו״ף» זהות, ולפי כללי הדקדוק אפשר למחוק אחת מהן. אז נותרות שלוש אותיות שורש, בהתאם לכללי הדקדוק. מתקבל שורש המורכב מהאותיות חי״ת, בי״ת וקו״ף, שמשמעותו «לחבק». כלומר, השם עצמו כבר מכיל רמז לדרך שבה החיה אותו הנביא אלישע. נוסף על כך, כשאלישע מבטיח לשונמית ילד, הוא אומר: «בעוד שנה את תחבקי בן».
הגימטרייה של השם חבקוק היא 72×3. הדבר מסמל את המדרגה העליונה ביותר של חסד הקב״ה.
החסד המוחלט, שאין אנו מגיעים אליו – חסד. הגימטרייה של המילה הזאת היא 72 (חי״ת 8, סמ״ך 60 ודל״ת 4); בשמו של הילד החסד מוכפל בשלוש – זהו החסד המוחלט של הבורא כלפי אמו, כלפי אביו וכלפי אלישע.
על השונמית נאמר שגדולתה עלתה על גדולתן של כל הנשים בעולם.
גדולתה התבטאה בין השאר באהבתה לאורחים. (בדרך כלל נשים אינן נלהבות במיוחד לקבל אורחים באופן ספונטני. מתוך כבוד למי שיבואו לביתן, הן רוצות בדרך כלל להכין הכול בקפידה. השונמית הייתה מוכנה לקבל אורחים בכל רגע; הדאגה לנוחותם ולמנוחתם הייתה עבורה השמחה הגדולה ביותר). דווקא הרצון הזה לדאוג לאורחים הניע אותה לבקש מבעלה לבנות חדר מיוחד לאלישע.
מסופר שהמלך חזקיהו «התפלל על השונמית». כנראה נכון יותר לומר שהוא התפלל בהסתמכו על השונמית. מדובר בתקופה בחייו שבה הנביא ישעיהו בישר לו בשורה נוראה: «הכן צוואה! ימיך ספורים. בקרוב תמות, לא תחיה!».
וחזקיהו התחיל להתחנן לקב״ה: «אתה חסת על בנה של אישה שבנתה חדר קטן לנביא אלישע. וכי אין בך חסד לחוס עליי, נכדו של שלמה המלך, שבנה לך מקדש מפואר?!».
הקב״ה שמע את התפילה הזאת וציווה על הנביא ישעיהו להודיע למלך שיחיה עוד 15 שנים. לאחר מכן הודיע המלך שהוא מוכן להתחתן (קודם לכן סירב להתחתן, מפני שצפה שייצאו מזרעו רשעים, והסירוב הזה הוא שגרם לגזר הדין הקשה מלמעלה), והנביא נתן לו את בתו לאישה.
המשך יבוא