הרבנית לאה גנס
חלק שלישי
יראת שמים
אבודרהם אומר: «מהותן של כל הברכות היא לקבל על עצמנו עול מלכות שמים». הרמב״ם (1:4) אומר: «ברכות הודאה, שהן שבח, הודיה ובקשה, כדי לזכור את הקב״ה תמיד ולירא מפניו».
כיצד הברכות מביאות ליראה?
אם הפעולה שלנו מלווה בברכה המתאימה, אנחנו מזכירים לעצמנו בכל פעם שכל מה שיש לנו בא ממנו. אין לנו שום דבר משל עצמנו.
הרב וולבה אהב להמחיש את ההסבר הזה בדוגמה… מהחלל. כשטסו האסטרונאוטים הראשונים, הכול היה חדש, חששו מכל צעד, ולכן לפני כל פעולה היה האסטרונאוט צריך לבקש רשות ממרכז בקרת הטיסה. לפני האכילה, לפני שתיית מים — לבקש רשות. מדוע? משום שבכל רגע שבו האסטרונאוט מסיח את דעתו מניהול הטיסה עצמה וממעקב אחר המכשירים, עלול להתרחש אירוע חירום. לכן הקשר של האסטרונאוט עם המרכז כלל בקשת רשות לכל פעולה שהאסטרונאוט רוצה לבצע.
כך גם הקשר שלנו עם הקב״ה — אומר הרב וולבה. נשלחנו לעולם הזה כאילו נשלחנו לחלל. כל פעולה שלנו עלולה להביא לתוצאות שאינן ניתנות לתיקון. אנחנו חושבים שאנחנו «בסך הכול» אומרים ברכה. אבל אין לנו שום מושג איזו השפעה יש לברכה שלנו בעולמות העליונים! ולהפך — אילו חורבנות מחולל המעשה השגוי שלנו «כאן» במה שמתרחש שם.
להפעיל את "התזכורת"
התרגלנו לחיות בעולם הזה, עולם של הסתר פני הקב״ה. לכן צריך לחזור לנושא הזה שוב ושוב, לשנן אותו ולהטמיע אותו בלבנו. אחרת מתחיל להיראות לנו שאת כל הטובות שבעולם הזה השגנו בכוחות עצמנו.
לכן מדי פעם אנחנו זקוקים לתזכורת: «אדוני הנכבד! אתה לא נמצא כאן ברשות עצמך! אינך יכול לעשות כל מה שמתחשק לך! לעולם הזה יש אדון שמנהל הכול, וגם אותך». התזכורות האלה הן הברכות. בכל פעם שאנחנו עוצרים לרגע לפני אמירת ברכה, מודים ומכירים בכך שהכול ממנו, הדבר מחדש את ערוץ הקשר הישיר שלנו עם הקב״ה.
כתוב (דברים, 10:12): «ועתה ישראל, מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך? כי אם ליראה את ה׳ אלוקיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעבוד את ה׳ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך»
חכמינו אומרים: «אל תקרי מה (מה), אלא מאה (מאה)». בכל יום על האדם לומר מאה ברכות. נשים אינן חייבות לומר 100 ברכות, אלא מעט פחות. חשוב לנו להדגיש שבהמשך הפסוק כתוב «ליראה את ה׳», כלומר, הברכות מביאות ליראת אלוקים.
בדרך קלה יחסית זו אנו יכולות לקנות יראת שמים! לשם כך צריך רק למצוא מעט זמן לפני כל ברכה ולחשוב על מה שאנו עומדות לומר. נשים העסוקות בבית ובעבודה צריכות להתחיל בקטן. לפחות ברכה אחת מתוך מחשבה בבוקר, אחת במהלך היום ואחת בערב. שתהיה ברכה אחת עם כוונה, גם אם על שאר הברכות לא מצליחים לחשוב בנחת. כל אחת יכולה למצוא במהלך היום את הזמן שבו יש לה כמה דקות פנויות. אם נתחיל בקטן, נתרגל בהדרגה לחשוב על כל ברכה שאנו אומרות.
המשך יבוא
הכינה — גב׳ זיסי סקרז'ינסקיה