ברכת שלום
4. אמרו חכמינו: "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". וכן: "המחייך לאדם (כלומר, משמח אותו) טוב ממי שמשקה אותו חלב". (החלב היה אז משקה יקר למדי.)
מצווה גדולה להשכין שלום בין אויבים או לשמח אדם עצוב — אפילו באמצעות בדיחה.
5. במקרה של סכנה או מפני הכבוד, מותר להפסיק ולהשיב לברכת שלום גם בשעת קריאת «שמע ישראל»[1]. הדבר מותר גם במקרה שבו, בזמן קריאת «שמע», פוגש את האדם מלך או בעל תפקיד בכיר מאוד. (ההלכה הזאת נידונה בהרחבה במסכת «ברכות»).
7. אין להשתמש בצורת הברכה הזאת במקומות מלוכלכים, בחדר הרחצה או בשירותים, או במקום שיש בו ריח רע, משום שהמילה «שלום», כפי שכבר אמרנו — היא אחד משמות הבורא.
8. כשאדם כותב מכתב, עדיף לכתוב את המילה «שלום» בקיצור, למשל בלי האות «ו׳» או בלי האות האחרונה. זו רק מידת זהירות — יש להביא בחשבון שלפעמים משליכים מכתבים לאשפה וכדומה.
9. לפני תפילת שחרית אין מברכים זה את זה במילה «שלום». אין לברך אחרים בשם הבורא לפני שפונים אליו בדברי תפילה. אבל מותר לומר: «בוקר טוב!»
****
ערב אחד, במוצאי שבת, הגיע ראש ישיבת חברון, הרב יחזקאל סרנא, לישיבתו. למרות מחלתו והרגשתו הרעה, החליט לעלות לקומה העליונה כדי לפגוש את תלמידיו. כשאחד התלמידים הבחין ברבו, הוא ניגש אליו והודיע לו שתפילת ערבית כבר הסתיימה, ולכן אין טעם שהרב יעלה לקומה העליונה. על כך השיב הרב יחזקאל: «תפילת ערבית היא תקנת חכמים, ואילו לברך ולקבל בברכה את הזולת אנו חייבים גם ללא התקנה הזאת, שהרי בתורה עצמה נאמר על אהבת הזולת».
- שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד! היהודים חוזרים על המילים האלה מן התורה פעמיים ביום; הן תמצית אמונתנו ואחד המרכיבים העיקריים של התפילה. ↑