האיסור לפגוע ולגרום צער (אונאת דברים)
5. חכמים מזהירים במיוחד מפני גרימת צער לאשתו. האישה רגישה יותר לדברי בעלה ולמעשיו, ודמעותיה ותפילתה עולות מיד לשמיים, והעונש עלול לבוא ללא דיחוי.
**** רב רחומי למד אצל רבא בעיר מחוזא. הוא היה חוזר הביתה פעם בשנה, בערב יום הכיפורים. פעם אחת התעכב ולא הגיע בזמן המיועד. אשתו ישבה בפתח הבית והמתינה זמן רב. בשלב מסוים התמלא ליבה צער רב, ודמעה זלגה על לחייה. באותו רגע ישב בעלה על גג אחד הבתים ולמד. התקרה קרסה ורב רחומי נהרג.
6. לקוח שאין לו כרגע כסף (או שפשוט אינו מתכוון לקנות דבר) לא ישאל על המחירים. גם אם הלקוח אינו שואל על המחיר, אך מתבונן זמן רב בחפץ כלשהו, המוכר מתחיל לחשוב שהוא מעוניין במוצר, ואם יוותר על הקנייה תיגרם למוכר תחושה לא נעימה.
אם הסבירו למוכר או לבעל המלאכה שהשיחה על המוצר אינה נובעת מרצון לרכוש אותו, אין עוברים על האיסור. (לכן, אם נכנסתם לחנות והודעתם שברצונכם לבדוק מחירים בכמה חנויות, אין בכך עבירה.) אין חובה להסביר את עצמכם למוכר אם השאלות וההתנהגות שלכם מעידות מעצמן על הסיבה האמיתית.
יש דעה שאסור לברר סתם כך את התשלום עבור שירותים כלשהם, אם בעל המקצוע סבור שאתם באמת רוצים להזמין עבודה או לשכור את שירותיו, אך למעשה אינכם מתכוונים לעשות זאת.
****רב דימי הגיע מארץ ישראל לבבל והביא עימו פירות למכירה. ראש הקהילה בבבל שלח אליו את רב אדא כדי שיבדוק עד כמה הוא אכן תלמיד חכם. אם יתברר שהוא תלמיד חכם אמיתי, על פי הדין יהיה צורך לקנות את סחורתו תחילה. בשל עיכוב קל שנגרם בעקבות הפגישה הזאת התקלקלו כל הפירות, ורב דימי בא לספר על הכול לרב יוסף. הוא הקשיב והשיב: ״מי שלא התמהמה להיפרע ממלך אדום, לא יתמהמה להיפרע גם ממי שפגע בך״. כעבור זמן קצר נודע לכול שרב אדא מת. לאחר מכן האשימו רבים את עצמם במה שקרה.