הרבנית אסתר אופנגנדן
אהבה היא מושג מרתק. כל אישה רוצה לאהוב ולהיות נאהבת. אבל מדוע יש מי שאוהבים אותה, ואילו אחרת מעולם לא גילתה מהי אהבה? איך פועל מנגנון האהבה? איך נולד הרגש הזה, ולאן הוא נעלם פתאום?
הבה נדבר על ההיבט הראשון של האהבה, שהוא הבסיס לפתרון בעיות רבות שמונעות מאדם להרגיש מאושר. אני מדברת על אהבה וכבוד לעצמך, על קבלה עצמית.
מנקודת מבטה של הפילוסופיה היהודית, אין דבר טבעי ופשוט יותר מלאהוב את עצמך. נראה שכולם מבינים מה פירוש לאהוב אדם. לא תתעללי באדם שאת אוהבת, לא תגרמי לו לחלות ולא תשמחי כשקשה לו. להפך, תנסי לשמח אותו, לדאוג לו, לשמור על בריאותו וכן הלאה. אבל הניסיון מלמד שכלפי עצמם רבים נוהגים אחרת…
- אני פשוט כבר לא יכולה… אני נופלת מהרגליים… אף אחד לא מבין כמה קשה לי…
- הגעתי מהעבודה בלי טיפת כוח, ומיד אני מתחילה לבשל ולנקות. אני חושבת: זהו… עוד רגע אפול. אבל צריך - אז צריך… אני לא יכולה להרשות לעצמי לנוח…
אגב, חשבי: מה אינך יכולה להרשות לעצמך?
משפטים כל כך מוכרים ואמיתיים. אנחנו שייכות לדור של נשים מנצחות, שלקחו על כתפיהן, נוסף על גידול הילדים וניהול משק הבית, גם יום עבודה מלא. לא קל לנו. זה נכון. אבל שימי לב לטון שבו נשים מדברות על הקשיים שלהן, על התשישות המוחלטת שלהן. הרגש העיקרי שעולה מדבריהן הוא גאווה.
שמעתי כמה פעמים את המשפטים שהובאו לעיל מפי נשים חולות מאוד. בעזרתם הן הסבירו מדוע לא טיפלו בבריאותן בזמן. הגישה שלהן מוכיחה שוב שהאדם אינו חיה. הרמח״ל אומר שאצל בעל חיים יצר ההישרדות פועל תמיד בזמן. כל יצור חי נוהג בזהירות ומשתדל שלא להזיק לעצמו. אבל האדם, כשהוא מנסה להתעלות מעל זה, מתקדם בחייו ״כעיוור על פי תהום״.
הרב אמנון יצחק אמר פעם שזו עדיין שאלה גדולה מי חי טוב יותר — חתול, למשל, או אדם. לחתול אין בעיות של כסף, דיאטה או אופנה. (חתולים במגפיים קיימים רק באגדות!) ואיש עוד לא פגש חתול בדיכאון או חתול שמאוד לא מרוצה מעצמו.
פלא יועץ כותב: ״אהבת עצמו היא דבר טבעי לאדם, כך ברא אותו הקב״ה.
אין לאדם איש קרוב יותר מעצמו; מטבעו האדם אוהב את עצמו יותר מכל אדם או מכל דבר בעולם. אם נשקפת לו סכנת מוות — הוא מוכן לעשות הכול כדי להינצל.
אבל קיימת מחלה נוראה, שבה האדם כאילו משתכר ומזיק לעצמו, - הוא מפסיק לאהוב את עצמו. הדבר מזיק הן לגופו של האדם והן לנשמתו״.
במילים אחרות, לדעת פלא יועץ, לא לאהוב את עצמך, לא לדאוג לעצמך, לא לקבל את עצמך — זה מנוגד לטבע. המצב הזה דומה למחלה שהורסת את היסוד של טבע האדם.
המשך יבוא