היחס לחכמים ולזקנים — מפני שיבה תקום

פגישה ואמירת שלום

30. כתוב בתורה («ויקרא», 19-32): «מפני שיבה תקום והדרת פני זקן…». מפסוק זה נלמדת מצוות עשה לקום כשפוגשים חכם בתורה.

מצווה זו מחייבת לקום גם למראה אדם מבוגר (מעל גיל 70 שנה), אף אם אינו בקיא בתורה.

31. גם בנות צריכות לנהוג לפי כלל זה כאשר מורתן נכנסת לכיתה.

32. יש לקום בפני חכם או זקן רק כשהוא מתקרב אליכם עד למרחק של 4 אמות (2 מטרים) — שהרי דווקא אז ניכר שאתם עושים זאת לכבודו. אפשר לשוב ולשבת לאחר שהוא חולף על פניכם.

33. אם מדובר בחכם מפורסם או ברבכם המובהק, יש לקום מיד כשהוא נכנס לחדר או נגלה לעיניכם (אפילו מרחוק). מותר לשבת לאחר שתפס את מקומו או התרחק.

34. יש לקום גם אם החכם או הזקן עובר בכיסא גלגלים.

35. אסור לעצום עיניים או להסב את המבט בידיעה שרב או זקן מתקרב, כדי להיפטר מחובת הקימה.

36. יש לקום רק כשנפגשים עם הרב וכשנפרדים ממנו באותו יום. אין חובה לקום בכל פעם שהרב עובר, אם אין לידכם אנשים אחרים שלא ראו כיצד קמתם בפגישה הראשונה עם הרב.

37. אם הרב והתלמיד נמצאים בחדרים שונים ורואים זה את זה רק דרך חלון או בהשתקפות במראה, וכן אם הם נמצאים במפלסים בגבהים שונים, אין חובה לקום.

38. אין חובה לקום אם הרב והתלמיד נפגשו במקרה בבית הכיסא, בבית המרחץ או במקווה.

39. יש דעה שב־9 באב[1] אין חובה לקום בפני הרב, אך זה זמן רב קיים מנהג לקום מפני הכבוד גם בימי אבל.

40. יש דעה שגם מי שמחזיק ספר תורה אינו חייב לקום בפני רבו או בפני חכם אחר בתורה.

41. פועלים ובעלי מלאכה העוסקים במלאכתם אינם חייבים לקום אם הדבר יגרום להפסדים או לנזק כספי. אם הם עובדים לעצמם, הם רשאים להחמיר ולקום לכבוד חכם בתורה, אך לשכירים אסור להחמיר אם הדבר יגרום נזק לאחרים.

[1] יום חורבנם של שני בתי המקדש; ביום זה נוהגים כאילו זה עתה איבדנו את יקירינו — באבלות מלאה. אחד מביטויי האבלות הוא ההימנעות מאמירת שלום לאנשים אחרים.