אם בין הנוכחים יש כהן, יש להציע לו ראשון לומר דבר תורה (נהוג שבמהלך הסעודה מבקשים מאחד הנוכחים להביא פירוש על התורה) או לנאום באספה ציבורית.
6. אם מתקיימת חלוקה של רכוש כלשהו, וכל אחד צריך לקחת את חלקו, נותנים לכהן את האפשרות לבחור ראשון, גם אם מדובר בחלקים שווים.
7. כהן רשאי לוותר על כמה מזכויות היתר שלו, אם הוא סבור שנמצא לצידו אדם ראוי יותר. בסעודות גדולות הנערכות לכבוד ברית מילה או חתונה, כהן רשאי לוותר לטובת אדם אחר על זכותו לברך ראשון. אבל לקריאת התורה, בכל מקרה, מעלים ראשון רק כהן, ואחריו לוי.
8. אם אין צורך מיוחד, אין מבקשים מכהן לשאת חפצים או להגיש לשולחן, על אחת כמה וכמה אם הדבר כרוך בעבודה מלוכלכת. אולם אם הכהן רצה להושיט עזרה מיוזמתו, אין בכך איסור.
יש דעה שמחילה (ויתור תקף מבחינה הלכתית של כהן המסכים לבצע עבודה כלשהי בלי שתהיה לו כל טענה) חלה רק במצב שבו יש לו תועלת כלשהי מן העבודה שהוא מבצע, למשל אם הוא מקבל עליה כסף, או כשפונה אליו אדם קרוב שהוא תמיד שמח לעזור לו. לכתחילה רצוי לנהוג לפי דעה זו.
9. לדעת כמה מחכמי ההלכה, מי שמבקש מכהן עם הארץ לבצע עבודה כלשהי אינו עובר על הציווי ״לכבד את הכהנים״. אך גם במקרה זה אין להעסיק אותו בעבודה מלוכלכת (למשל לאסוף אשפה ולזרוק אותה).
ככל האפשר, יש לנהוג לפי כלל זה גם כלפי כהן קטן, שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים. אבל הכהן עצמו תמיד רשאי לבקש מכהן אחר שיעזור לו לשאת חפצים או לבצע מטלה אחרת.
10. מי שמזלזל בכהן או מבזה אותו עובר על הציווי ״וקדשתו״. כל מי שמקשיבים לרכילות על כהן, מפיצים אותה בעצמם או מעליבים כהן, ועל אחת כמה וכמה מכים אותו, עוברים גם הם על איסור זה. ידוע גם שמי שמעליב כהן משלם קנס גדול יותר מאשר על העלבת לוי.
11. לפני הברכות בתפילה, הלויים תמיד מסייעים לכהנים ליטול את ידיהם, והדבר נחשב למצווה גם אם הכהן הוא עם הארץ.
12. המצווה לכבד כהן אינה מוגבלת בזמן או במקום. כל היהודים חייבים לכבד את צאצאי אהרן ולתמוך בהם גם לאחר חורבן בית המקדש. יש להרגיל גם את הילדים למצווה זו, ולספר להם על בית המקדש ועל מעמדם המיוחד של הכהנים.