הכנסת אורחים

הכנסת אורחים ביהדות נחשבת למצווה חשובה מאוד

1. הדבר קשור לא רק למושגים של חסד ועזרה הדדית. הכנסת אורחים מושווית לקבלת פני השכינה, וכך היא מכניסה לבית ניצוץ מן האור האלוקי. בפרק זה תוכלו לראות באילו כללים ומסורות צריכים לנהוג מי שרוצים לקיים את המצווה הזאת באמת.

2. אם אתן רואות אדם הזקוק למקום ללון בו או לנוח, יש להביאו הביתה. יש לנהוג בו כפי שהייתן רוצות שינהגו בכן במצב דומה.

חכמים אמרו: ״זכותו של מי שמכניס אורחים דומה לזכותו של מי שממהר בבוקר לבית המדרש״. ועוד אמרו: ״הכנסת אורחים גדולה מקבלת פני השכינה״.

מסופר שפעם הרב חיים מוולוז'ין לא הגיע לתפילה בשעה שנקבעה. שמש בית הכנסת יצא לחפש אותו ומצא את הרב חיים בביתו, ליד שולחן הסעודה. סביב השולחן ישבו אורחים. הרב חיים הבחין בהפתעה שעל פני השמש והסביר: ״חכמים מכנים את התפילה קבלת פני השכינה, וכידוע, הכנסת אורחים גדולה מכך״.

3. דין זה אינו מוגבל בזמן או במקום. מצוות הכנסת אורחים חלה הן על גברים והן על נשים, ואף שהמצווה נוגעת בעיקר לבעל הבית עצמו, יש לחנך גם את הילדים לקיימה, ולקבל בשמחה את הצעתם לעזור להכין מקום לאורחים או להביא להם אוכל.

4. המצווה אינה מסתכמת בהכנסת אדם נזקק הביתה, אלא כוללת גם מתן מקום ללון בו, אוכל ושתייה (ככל האפשר), וליוויו בצאתו לדרך.

בעת הצורך יש לאפשר לאורח להתרחץ ולספק לו מקום למנוחה, כדי שירגיש נינוח ולא יהיה מודאג. אך אין פירוש הדבר שיש להימנע מהכנסת אורחים אם בעל הבית יודע מראש שלא יוכל לעשות את כל האמור בשל עומס עיסוקיו או בגלל מחלה.

5. מצוות הכנסת אורחים מתקיימת גם כאשר האורח הוא אדם עשיר שיכול לדאוג לצרכיו בעצמו. קל וחומר כשמדובר באדם עני — שהרי במקרה כזה מקיימים גם את מצוות הצדקה (עזרה לנזקק).