הרב מנדל אגרנוביץ
המאמר מוקדש לזכרו של הרב יהושע איתן, שנפטר בטרם עת ב־6 בניסן השנה. יהי זכרו ברוך!
נושא המאמר שלנו היום נוגע לכל משפחה כמעט בכל שבת.
כיצד לחמם מזון בשבת כראוי, תוך הקפדה על כל דקדוקי ההלכה?
ובכן, ראשית נבהיר: מותר לחמם רק מזון ״יבש״ שבושל כל צורכו לפני שבת. אם המזון אינו מבושל כל צורכו, או שהוא נוזלי והתקרר עד שאנשים אינם רואים בו עוד מזון חמים, אין כל אפשרות לחממו בשבת. זהו איסור בישול מן התורה.
לאחר שהתנאי הזה מתקיים, נאמר את הדברים הבאים: גם אם כבר אין כאן איסור בישול מן התורה, עדיין עומד בעינו איסור חכמים להניח מזון בשבת על האש (הן גלויה והן מכוסה), כאשר המזון לא היה על האש לפני שבת. מקור האיסור הזה הוא האיסור להחזיר לאש מזון שהוסר והונח ״על הקרקע״, כלומר, מזון שהיה על האש מיום שישי ולאחר מכן הוסר ממנה ללא כוונה להחזירו והונח על הרצפה. כפי שכבר כתבנו, אסור להחזירו לאש. קל וחומר סיר שלא היה כלל על האש לפני שבת. לאיסור הזה נקרא ״הנחה מחדש״ על האש בשבת. מן השם עולה שמותר להחזיר, בתנאי שמתקיימים כל התנאים שמנינו קודם, אבל אסור להניח מחדש, אפילו אם המזון מבושל כל צורכו ואפילו אם הוא חם. נקבע זאת כמונח.
הרשב״א מסביר את טעם האיסור הזה: פעולה כזו נראית כבישול, כלומר, בכל פעם שאדם מוציא מזון מן המקרר ומניח אותו על האש (גם אם היא מכוסה) בשבת, הדבר נתפס כבישול. לכן אסרו חכמים לעשות זאת, כדי שבפעם אחרת לא יבשל אדם דבר מה ויעבור על איסור מן התורה. קל מאוד להתבלבל במצב כזה, שהרי מה ההבדל בין הוצאת מזון קר מן המקרר וחימומו לבין השלמת בישולו במשך חמש דקות עד שיהיה מבושל כל צורכו? בשני המקרים האדם רואה זאת כך: ״חמש דקות, והכול כבר מוכן!״ לכן קבעו חכמים: אסור לחמם מזון בשבת בדרך המקובלת.
אז איך אפשר לחמם מזון בשבת? האם באמת צריך להשאיר הכול על האש מלפני שבת? ומה אם מדובר בשניצל רך, בפשטידה או בפירה? הרי לא יהיה אפשר לאכול אותם אם יעמדו על האש 14 שעות? הירגעו, חברות! סבלנות! כמעט תמיד יש אפשרויות. נתקדם לפי הסדר.
אותו רשב״א מפנה את תשומת לבנו לכך שבתלמוד נאמר: ״מותר לחמם כנגד האש״. כלומר, אסור להניח בשבת על האש, אבל מותר להניח כנגד האש. מה ההבדל? פשוט מאוד. הנחה על האש היא דרך בישול רגילה, ואילו הנחה כנגד האש אינה כזו. כלומר, חכמים אסרו לחמם בדרכים הדומות לבישול של ימות החול, אבל לא אסרו לחשוף חומר להשפעת החום. לחמם? בבקשה. להניח על האש? לא, בשום אופן.
ביחס לדוגמה של הרשב״א, ברור לנו: על האש אסור, בצד, במרחק מה, מותר. כך כתב הרא״ש (רבנו אשר) על אותו קטע בתלמוד במסכת שבת (40 ע״ב). ומה לגבי המצב שלנו? יש לנו פלטה או בלעך, וכיצד נדע היכן זה ״כנגד האש״ והיכן זה ״על האש״? ובכן, נניח שאנחנו יודעים מהו ״על האש״, אבל מהו ״כנגד האש״?
מעניין שכבר בשולחן ערוך אנו מוצאים שתי הלכות הקשורות ישירות לשאלתנו. ההלכה הראשונה: מותר להניח על גבי סיר מלא מאפה בשר קר שכבר מוכן, כדי לחממו (253,5). מקור ההלכה הוא דעת הרשב״א. הטעם: דרך חימום שאינה רגילה, שאינה נראית כבישול ולכן אינה נכללת באיסור חכמים (הגאון מווילנה ו״משנה ברורה״, שם, בפירושיהם לסעיף זה בשולחן ערוך). אם כן, אין הכרח שהמזון יעמוד לצד האש. אפילו אם הוא מעל האש, אך סיר הצ'ולנט חוצץ בין האש למאפה, אפשר לראות זאת כאילו המאפה מתחמם ״כנגד האש״, ולא עליה.
את הדוגמה השנייה כבר תיארנו בפירוט במאמר שבו דנו בבלעך. שם הבאנו את דברי השולחן ערוך בסעיף 3, שמקורם בדברי ״הגהות מרדכי״: ״מי שקם בבוקר ומרגיש שהצ'ולנט שלו נחרך, יכול לקחת סיר ריק ולהעביר את הסיר שלו מן האש אליו (אל הסיר הריק)״. כלומר, אפשר לקחת סיר, להפוך אותו ולהניח מעליו את סיר הצ'ולנט. אבל אין להניח את הצלי על הקרקע, אלא יש להחזיקו ביד בלבד ולהחזירו לאש המכוסה בסיר ריק. כך, כפי שהסברנו, אפשר ליצור אש מכוסה בשבת עצמה, גם אם לפני שבת לא כיסינו אותה באפר ולא גרפנו את הגחלים מן התנור.
״משנה ברורה״, בהשוואתו בין שתי ההלכות האלה, שואל: מה ההבדל? לכאורה, בשני המקרים דרך הנחת הסיר נראית דומה. מדוע במקרה של המאפה אפשר לעשות זאת (להניח לחימום) ללא כל תנאי, מלבד אלה המתוארים בסוגריים (בתנאי שהמאפה מבושל כל צורכו ואין בו שומן שייזל בכמות גדולה), ואילו במקרה של הצ'ולנט מותר רק אם לא הניחו את הסיר על הקרקע?
מורנו החפץ חיים כותב שמצא הסבר יפה לסתירה הזאת. העניין הוא שבדוגמה של המאפה המונח על גבי סיר הצ'ולנט, המאפה אינו נחשב כלל כמונח על האש. ואילו במקרה של הסיר שתבשילו נחרך, אנו פשוט מניחים אותו על אש שכוסתה בשבת, ולכן עלינו לעמוד בתנאי ההחזרה, כלומר, לא להניחו על הקרקע וכו'.
הסבר זה שימש יסוד לדברי החזון איש, שהביא את דברי החפץ חיים והוסיף להם נימוק נוסף. בסימן 37 בספרו, בסעיף 9, הוא כותב: ״למעשה, כאשר הסיר התחתון מלא (במזון), הוא סופג לתוכו את כל חום התנור, וממנו מתחמם המאפה; ואילו כשסיר ריק חוצץ, החום עולה כלפי מעלה״.
מדברי ״משנה ברורה״ והחזון איש עולה שההבדל העיקרי בין שני המקרים הוא שבסעיף 5 בשולחן ערוך (על המאפה) מדובר בסיר מלא, ואילו בסעיף 3 (מזון שנחרך) מדובר בסיר ריק. ואם כן, על פי זה מותר לחמם על מכסה של סיר מלא, אבל אסור לחמם מעל סיר ריק שעומד על האש. כך בדיוק כתבו מחברי ״ארחות שבת״ והרב מנחם אריה שלזינגר בספרו ״תבנית השולחן״, בהסתמך על ״משנה ברורה״ ועל החזון איש. אבל בעוד שאין ספק בכוונת דברי החזון איש, על דעת ״משנה ברורה״ אפשר להתווכח. לא אחר מאשר הרב שלמה זלמן אויערבך סבר שדברי ״משנה ברורה״, האוסרים להניח לחימום על סיר ריק הפוך, מוגבלים למקרה שבו האש לא הייתה מכוסה מיום שישי, ורק הסיר הריק חוצץ בין המזון לאש. אבל כאשר האש כבר מכוסה והסיר ההפוך משמש להראות שדרך הבישול אינה רגילה, אפילו מורנו החפץ חיים יסכים שמותר להניח לחימום מעל סיר ריק ללא התנאים הנוגעים להחזרה מחדש, כפי שכינינו זאת. כלומר, כמו במקרה של המאפה.
ההיגיון בטיעונו הוא כזה: השאלה אינה אם הסיר ריק או מלא, אלא מה תפקידו. כאשר הוא מכסה את האש, אסור להניח עליו, אלא אם כן הוא מלא, כי רק כך ברור שאין זו דרך בישול אלא דרך חימום בלבד. כאשר האש כבר מכוסה, עצם הוספת הסיר ההפוך מספיקה כדי להראות שאין זה בישול, שהרי באמת אין מבשלים על מכסה של סיר ריק. והשולחן ערוך מדבר על מצב שבו הסיר הוא אב טיפוס לבלעך, וזה בדיוק המקרה שאליו התכוון ״משנה ברורה״.
ואנו נוכל להוסיף למחלוקת הזאת רק שמעצם השאלה, שבה משווים בין שני המקרים, ניכר שההבדל בין ״ריק״ ל״מלא״ לא היה מספיק, אף שהוא ברור כבר בקריאה הראשונה.
מסקנות מעשיות
1. אסור להניח מזון לחימום בשבת, לא על בלעך ולא על פלטה, אם הוא לא היה על האש ביום שישי, או שהוסר מן האש מבלי שהתקיימו תנאי ההחזרה.
2. אם הניחו את המזון על הפלטה והוא התחמם, מותר להשתמש בו. מדובר במזון יבש ומבושל כל צורכו, או במזון נוזלי שעדיין חם (על סמך דעת הרב משה פיינשטיין, שסבר שפלטה אינה מקום בישול; אפשר לסמוך עליו רק בדיעבד, משום שרבים מגדולי חכמי דורנו חלקו עליו, ובהם הרב אויערבך, הרב אלישיב וכו').
3. מותר לחמם את המזון המתואר בסעיף 2 על מכסה של קומקום עם מים או של סיר צ'ולנט (״ארחות שבת״, סעיף 64, פרק 2).
4. בבתים רבים נהוג לחמם על בלעך או על פלטה, כאשר המזון מונח מעל צלחת וסיר ריקים והפוכים. החזון איש אוסר דרך חימום זו, אבל המקל יכול לסמוך על דעתו המוסמכת של הרב אויערבך.
שבת שלום!