הרב מנדל אגרנוביץ
נבחן את השאלה הבאה: האם מותר להשאיר אוכל בתנור אפייה (חשמלי או גז)?
העניין הוא שבתנורים רבים הנמכרים בישראל אנו מוצאים בבורר מצב הנקרא ״מצב לשבת״ או ״מצב שבת״. משמעותו היא שהאוכל שיושאר במצב זה יימצא בטמפרטורה נמוכה וקבועה, וכך מצד אחד לא יישרף, ומצד שני יישאר חם. האם די בכך מבחינה הלכתית? בכך עוסק המאמר שלנו היום.
ובכן, אנו יודעים שהתלמוד (שבת 37 ע״א) מתיר להשאיר אוכל לשבת לא רק על גבי התנור, אלא גם בתוכו. כלומר, אם האש מכוסה באפר, או שכל הגחלים הוצאו מן התנור, ואין חשש שיגבירו את האש באמצעות חיתוי גחלים, מותר להניח סיר עם צ׳ולנט גם בתוך התנור. לוקחים את הסיר הקטן מברזל יצוק בעזרת מוט לחיתוי גחלים — ומכניסים לתנור הרוסי. יש לסייג ולומר שבימי חכמי התלמוד לא היה תנור רוסי, המכונה בפי חכמינו ״תנור בית החורף״, אלא הייתה ״כירה״ — תנור בעל שני פתחים להנחת סירים, הדומה בצורתו לסיר גדול בעל דפנות חרס. אפשר לבשל עליה בהנחת סיר עם אוכל על הפתח מלמעלה, ואפשר לשקע אותו בתוכה בלי שייגע אפילו בגחלים או בתחתית, למשל באמצעות הידיות של הסיר עצמו. התלמוד אומר שמותר להשאיר לשבת בשני המצבים, אך להחזיר — רק למעלה, ולא פנימה. על החזרה נדבר בהמשך, ואילו לגבי השהיה הדבר ברור: כל הכללים שנוסחו קודם תקפים גם במצב הזה.
חכמינו השוו את ״התנור הרוסי״ ל״כירה״. בתנור רוסי מניחים את האוכל תמיד בפנים, ולכן ברור שמותר להשאיר אוכל בתנור אפייה בתנאי שהאש מכוסה, או שהאוכל התבשל עד למצב של ״מאכל בן דרוסאי״, כלומר, לפחות במשך שליש או מחצית מזמן הבישול. אבל כיצד מכסים את האש במקרה שלנו, בתנור אפייה? אפשר להכניס קופסת מתכת לתוך התנור, ואז מותר להשאיר בו אוכל בכל דרגת בישול... אולם מחבר המאמר מעולם לא ראה במכירה מקבילות כאלה ל״בלעך״ עבור תנור אפייה. לכן יש אפשרות אחרת: להשאיר רק אוכל שהתבשל עד למצב של ״מאכל בן דרוסאי״ — זאת מתיר החזון איש, או אוכל מבושל לגמרי שאינו משתבח בהמשך החימום — זאת מתיר ה״משנה ברורה״ (בדיעבד, גם לדעת החפץ חיים אפשר להשאיר ״מאכל בן דרוסאי״).
אם האוכל אינו מוכן, מחברי ״אורחות שבת״ מציעים להדביק מדבקה על כפתור ויסות הטמפרטורה, כך שלא יהיה אפשר לסובב אותו בלי להסיר את המדבקה.
מה המקור לאפשרות הזאת? מחברי ״אורחות שבת״ הסבירו שבתלמוד (שבת 18 ע״ב) נאמר שאם הניחו אוכל בתנור, סגרו את התנור במכסה ואטמו את המכסה בטיט, מותר להשאיר בו אוכל בכל מצב. מבחינת האיסור ״לשבור״ או ״להרוס״ בשבת, זהו דיון נפרד, אבל מבחינת החשש לחיתוי גחלים אנו רואים שאין חשש כזה, משום שכדי לחתות בגחלים צריך לבצע פעולה ממושכת הכרוכה במאמץ, שאי אפשר לעשות מבלי משים. לכן האדם תמיד ייזכר לפני שיחתה בגחלים. אבל... ההסבר הזה הוא רק לפי רש״י והרמ״א, ואילו הרמב״ם והשולחן ערוך אינם מסכימים איתו...
זוכרות שכתבנו שהדבקת מדבקה על כפתורי הוויסות אינה מועילה, וסייגנו — ייתכן שאינה מועילה? ובכן, ההיגיון של הגזירה לפי דרכו של השולחן ערוך הוא שיש לעשות פעולה באש עצמה. ואילו במקרה שלנו זה אינו קורה, שכן המדבקה או הטיט אינם מבטאים הסכמה פנימית להשאיר את האוכל על אש נמוכה. ומה באשר לקטע מן התלמוד? לדעת השולחן ערוך והרמב״ם מדובר שם במקרה מסוים: הבשר שעל הגחלים יתקלקל אם יפתחו את מכסה התנור, ורק משום כך אין חשש שיפתחו אותו. יוצא שהאפשרות הזאת אינה מועילה לפי כל הדעות...
נחזור ל״מצב שבת״ בתנור אפייה. לדעת מחבר המאמר, אין לו משמעות הלכתית ברורה (עם זאת, יש משמעות לכך שהטמפרטורה קבועה, ואין חשש שלאחר פתיחת התנור התרמוסטט יפעיל אותו). חשבו בעצמכן: אם האוכל מוכן, מותר להשאירו בתנור בכל טמפרטורה, ואם אינו מוכן, לא עשינו שום פעולה המראה שהשלמנו עם כך שאי אפשר להגביר את האש.
אם מישהו ישאל: ״ומה לגבי פלטה? הרי שם כתבנו שהרשב״א סבר שמותר להסיר מאש גבוהה ולהעביר לגחלים עוממות, ודי בכך?״ והמצב הזה אכן דומה לתיאור הזה. אפשר להשיב על כך שהרב שלמה זלמן אויערבך לא הביא את הרעיון הזה כנימוק המספיק בפני עצמו, אלא הוסיף שבימות החול אין מבשלים על פלטה, ושאי אפשר להגביר את האש שלה. ואין אנו מוצאים אצל הפוסקים הקדומים יותר שהסתמכו על הרעיון הזה בלי לצרף אליו נימוקים אחרים. לכן אי אפשר להסתמך רק על המצב הזה. הרי אם נניח קופסת מתכת, הכול מותר, ואם נדביק מדבקה על כפתור הוויסות, זה מספיק לדעת הרמ״א ואינו מספיק לדעת השולחן ערוך. נותרת רק האפשרות שבשילוב שתי הדרכים (״מצב שבת״ ומדבקה) השולחן ערוך מסכים עם הרמ״א, אבל אין לנו שום בסיס לכך.
מסקנות מעשיות:
מותר להשאיר אוכל בתנור אפייה לשבת אם הוא מבושל לגמרי וטעמו אינו משתפר מהמשך הבישול. מבחינה מעשית יש טעם להשתמש ב״מצב שבת״, שכן המאכל שלנו לא יישרף בו (בדקו מראש את הטמפרטורה, ואם היא גבוהה, מחבר המאמר אינו אשם אם השישליק שלכן יתייבש יתר על המידה).
אם האוכל התבשל עד למצב של ״מאכל בן דרוסאי״, מותר להשאיר גם אותו בתנור אפייה — חשמלי או גז. זכרו: לדעת ה״משנה ברורה״ יש להשתדל שהכול יהיה מוכן לפני שבת.
אם האוכל לא הגיע למצב של ״מאכל בן דרוסאי״, מותר להשאירו בתנור אפייה אם יש קופסת מתכת — מקבילה ל״בלעך״ — המכסה את האש או את גופי החימום. האפשרות הזאת מתאימה הן ליהודים אשכנזים והן ליהודים ספרדים.
לדעת הרמ״א, ורק ליהודים אשכנזים, אפשר להדביק מדבקה על כפתור ויסות הטמפרטורה של התנור, ודי בכך. החזון איש הציע גם להתקין בריח לדלת התנור.
הסרת כפתורי הוויסות — עניין השנוי במחלוקת הפוסקים. הדעות חלוקות, ולכן ראוי לכתחילה שלא להסתמך על האפשרות הזאת ללא צורך (״אורחות שבת״, פרק 2, סעיף 19). הדבר נוגע לא רק לתנור אפייה, אלא גם לכיריים רגילות.
אם יש בתנור תרמוסטט, מותר לפתוח אותו כשהתרמוסטט כבר פועל (והפעיל את התנור), מחשש שאחרת האוויר הקר שאנו מכניסים יגרום להפעלתו (זהו נושא למאמר נפרד: השימוש בתרמוסטט במקררים, בתנורים, במערכות חימום וכו׳).