מרים גרשגורן
בימים שבהם בני ברק עדיין לא נחשבה לעיר של ממש, חי בה יהודי צנוע בשם ר׳ שלמה כהן. הוא לא היה רב כלל, עבד לפרנסתו ולמד מדי יום בחברותא עם החזון איש. ר׳ שלמה עצמו היה יליד וילנה, ומשם שמר על הקשר שלו עם החזון איש.
ר' שלמה היה בעליו של בית דפוס קטן. באותם ימים עדיין לא כל אברך חתן הוציא ספר משלו, אבל ר' שלמה הצליח להתפרנס מעבודת הדפוס. מכונות הדפוס של אותם ימים נראו בהתאם — ישנות; תהליך ההדפסה היה ממושך, והיה צריך להרכיב מילים מאותיות מתכת ולסדר אותן ישר במסגרת ההדפסה. לכן, כשספר יצא לבסוף לאור מבית הדפוס, המחבר היה קונה לעצמו בגד חדש או לובש את בגדי השבת שלו, אוכל פרי שטרם טעם באותה שנה ומברך "שהחיינו", כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות.
בקיצור, הוצאת ספר לאור (לאחר איסוף כל הפירושים, חיפוש בין המדפים, בדיקה, קבלת הסכמות וכן הלאה) הייתה אירוע של ממש, ולפעמים מפעל חיים.
והנה, יום אחד ראה ר' שלמה שמול בית הדפוס שלו מתחילים לפרוק מכונות ענק ממשאיות.
ר' שלמה ניגש לשם וגילה שיהודי אחר עומד לפתוח בית דפוס ממש מול בית הדפוס שלו. ר' שלמה הביט בסחורה שנפרקה והתחיל לתת ליהודי הזה עצות:
- תחזיר את המכונות הענקיות האלה ותזמין מכונות קטנות, הרבה יותר נוח לתקן ולתחזק אותן
- הנייר הזה יקר מאוד, בבני ברק מספיק להשתמש בנייר פשוט יותר
- הנה מספר הטלפון של ספק דיו במחיר נמוך
- והנה פרטי הקשר של בעל מקצוע שמתקן מכונות... וכן הלאה.
ור' שלמה, שהיה בקי בתחום, התחיל לתת למתחרה עצות טובות כיצד לנהל את העסק שלו בצורה טובה יותר.
בתחילה היה היהודי נבוך לנוכח הנדיבות הזאת, ואף חשב לרגע שר' שלמה מרמה אותו בניסיון להיפטר מהמתחרה הבלתי צפוי.... אבל כשה"מתחרה" בדק בעצמו את הכתובות ואת פרטי הקשר, הוא הבין שכל העצות מועילות ומביאות עמן חיסכון ותועלת.
אשתו של ר' שלמה, שצפתה במתרחש מן הצד, שאלה את בעלה בבית: "נו, בסדר, נניח שכל הפרנסה (ההכנסה) באה משמים, וכך גם פתיחת עסקים חדשים, אבל איפה כתוב בהלכה שצריך ללכת ולגלות למישהו אחר את כל סודות העסק הפרטי שלך?"
"אני לא מבין אותך, יקירתי, — ענה לה ר' שלמה בתמיהה, — אם כל ההכנסה כבר נקבעה, מה זה משנה מאין יגיע הסכום הזה? ואם נקבע לי להדפיס 30 ספרים בשנה, הרי שהקדוש ברוך הוא שלח לי עוזר שיעשה חצי מהעבודה הזאת. הרי את מה שאני אמור לקבל, אקבל בכל מקרה. נשארת רק השאלה — כמה עבודה תהיה לי?!
ואם הקדוש ברוך הוא שלח מישהו שיעשה חצי מהעבודה הזאת, האם אינני צריך לעזור לאדם הזה?!"
...ידוע שבאחד הנספחים לספר "אמונה וביטחון" של החזון איש יש מכתב, שבו החכם אינו אומר זאת במפורש, אבל רומז באופן ברור מאוד שאם אדם באמת מאמין שכל הפרנסה באה משמים, הוא יראה במתחרה מאותו תחום עוזר שנשלח אליו כדי להקל עליו ולצמצם את עמלו למחצית, ולא להפך.