הרבנית חוה קופרמן
מבחינה כרונולוגית, הנביא עמוס בא אחרי הושע. הוא היה עשיר ומוצאו משבט אשר, שסמליו הם שמן זית ושפע.
יש בידינו מסורת שעמוס לא היה בעל כושר דיבור רהוט.
(ישעיהו הוא היחיד מבין הנביאים שדיבר היטב; הוא חי בעיר הבירה והיה בעל הופעה מרשימה. נבואותיו המושלמות לא עוררו טענות באשר לאופן אמירתן. אולם הדבר לא עזר לנביא במיוחד: הכו אותו ומשכו בזקנו, ובלבד שישתוק. לא רצו להקשיב לו, משום שאמר דברים לא נעימים).
גם כל נבואותיו של עמוס קשות מאוד. פרק 6 בספרו, מן הפסוק הראשון ועד הפסוק השביעי, מספר עד כמה השחית העם את דרכו. ואכן, בתקופה הזאת היהודים שכחו את ה׳. הם מרגישים מצוין, מתייחסים יפה מאוד זה לזה, ושום דבר אינו מטריד אותם מלבד השגת תענוגות חדשים, מתוחכמים ומעודנים יותר ויותר.
פרק 9 בספר עמוס נקרא בקהילות אשכנז כהפטרה לפרשת קדושים (לא לכל הדעות).
בפרק 7 בספר עמוס יש נבואה על הגלות ועל חורבן ישראל העתידים לבוא (כפי שהזכרנו בקצרה במאמר הקודם).
אמציה, בן דורו של עמוס, שהיה הנביא הראשי של עובדי האלילים, שומע על כך. הוא רץ מיד אל ירבעם השני ודורש להעניש את ״הקושר״, שמכניס בלבול למחשבותיהם של נתיני המלך. ירבעם אינו מקבל את ההלשנה ומצנן את התלהבותו של המלשין (״אם הוא אומר כך, סימן שכך אמר לו ה׳״). ואז אמציה מנסה לפחות להקניט את עמוס: ״אז למה אתה יושב כאן? לך דרומה, שם מלך יהודה ייתן לך אוכל ויקשיב לנבואותיך, וכאן אל תדבר איתנו על כל הזוועות האלה...״
ירבעם מפסיק את הלעג הזה; אמציה רוצה מאוד להעניש את עמוס, אבל אינו יכול לעשות זאת בלי רשות המלך. ואילו עמוס אומר: ״אני לא נביא, וגם אבי לא היה נביא״ (ואכן, שמו של אביו של עמוס אינו מוזכר בשום מקום, דבר המאשר את אמיתות דבריו).
ידוע שעמוס החל להתנבא שנתיים לפני רעידת האדמה, שמידע עליה מופיע במקום נוסף בספר תרי עשר — אצל הנביא זכריה (פרק 14, פסוק 5): ״ותנוסו אל עמק ההרים, כפי שנסתם מפני רעידת האדמה בימי עוזיהו מלך יהודה״.
לעיתים קרובות שואלים: באיזו רעידת אדמה מדובר?
יש מסורת שהיא התרחשה בירושלים בשנות מלכותו של עוזיהו וגרמה להרס נורא. ב״דברי הימים״ — ספר דברי הימים (הספר ה־2, פרק 26, פסוק 16 ואילך), נאמר:
״וכאשר הוא /המלך עוזיהו/ נעשה גאוותן מאוד, הוא החליט לעלות בעצמו ולהיכנס לבית המקדש כדי להקטיר קטורת. ואז 80 כהנים אנשי חיל עמדו נגדו ואמרו: ׳אינך רשאי לעשות זאת. רק הכהנים, צאצאי אהרן, צריכים לעשות זאת׳. והוא כעס מאוד. ובידיו הייתה מקטרת כבדה. הוא רצה לגרש את הכהנים, אבל באותו רגע הופיעה צרעת על מצחו. והוא נאלץ לעזוב לא רק את חצר בית המקדש, אלא אפילו את ירושלים, וחי בהר הזיתים ולא היה יכול למלוך״.
ברמה מסוימת, המלך עוזיהו הפגין יחס פסול ומשפיל כלפי בית ה׳. וכפי שאומרת המסורת, בדיוק באותו רגע התרחשה אותה רעידת אדמה.
לפרקים 1 ו־2 בספר עמוס יש סגנון מיוחד. הוא מונה עמים ומודיע שלכל אחד מהם יש שלושה חטאים שהקב״ה מוכן לסלוח להם עליהם, אבל על החטא הרביעי לא יסלח בשום פנים ואופן. ההפטרה לפרשת וישב (מכירת יוסף) היא בדיוק הפרק השני בספר עמוס, שבו נאמר: ״...לא אסלח להם על שמכרו צדיק תמורת כסף ועני תמורת נעליים״. לפי אחת הדעות, לאחר שהאחים מכרו את יוסף לעבדות, הם קנו לעצמם נעליים בכסף שקיבלו.
יש מסורת שמבריאת העולם ועד ביאת המשיח יפקוד את הארץ עשר פעמים רעב נורא.
תשע פעמים זה כבר קרה. הפעם העשירית מוזכרת בספר עמוס (פרק 8, פסוק 11) כך:
״והנה ימים באים — אומר הקב״ה — ואשלח רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים, אלא רעב לשמוע את דברי הקב״ה״.
סיום ספר עמוס מתאר מה יהיה כאשר יבוא המשיח. ארץ ישראל תהיה פורייה מאוד.
המשך יבוא