הרב יוסף שלמה כהנמן (1886–1969), הידוע כרב מפוניבז׳, נולד בקול שבליטא. הוא היה רב, מורה ומארגן של מוסדות חינוך יהודיים. שמו קשור במיוחד לפוניבז׳, היא פנבז׳יס של ימינו, ולישיבה שנוסדה מחדש לאחר מכן בבני ברק.
קהילה, ישיבה ואחריות ציבורית
בשנת 1919 התמנה לרב בפוניבז׳. את הנהגת הישיבה שילב בפעילות למען הקהילה; בשנות העשרים ייצג גם את היהדות הדתית בפרלמנט הליטאי. מכתבים מן השנים 1932–1933 השמורים בספרייה הלאומית מגלים צד נוסף בעבודתו: התכתבות עם רב בדרום אפריקה כדי לסייע בפתרון עניינן של נשים עגונות.
המשך לאחר החורבן
בשנת 1940 הגיע הרב כהנמן לארץ ישראל. בימי המלחמה ולאחריה הקדיש את כוחותיו להקמת מוסדות לימוד ולפיתוחם. ישיבת פוניבז׳ בבני ברק המשיכה את מסורת הישיבה הליטאית שנחרבה בשואה. דאגה לתנאים החומריים ללימוד, גיוס מורים ומחשבה על דורות התלמידים הבאים היו חלק מרכזי מפעילותו.
שיעורים וזיכרון
תורתו התלמודית מופיעה בקבצים בשם קובץ שיעורים וחידושי תורה, המאגדים שיעורים וביאורים מקוריים. הרישומים הביבליוגרפיים מסייעים להבחין בין חיבורים אלו לבין ביוגרפיות וסיפורים מאוחרים על אודותיו.
בחייו בולט במיוחד החיבור שבין למדנות לאחריות מעשית: המשכיות התורה דורשת לא רק רעיונות, אלא גם קהילה, מורים, מבנים ותמיכה יומיומית בתלמידים. עיון במסמכים ובמעשים מוגדרים מאפשר להכיר את המורשת הזאת תוך כבוד לזכר הקהילות שנחרבו.