נשמה שלי

הרחקות: כבוד וגבולות

מגע, העברת חפצים, שולחן משותף ושינה: כללי ההרחקות העיקריים ודרך רגועה לארגון חיי היום־יום במשפחה.

הרחקות: כבוד וגבולות

כללים לכל תקופת הנידה

הרחקות הן מגבלות המסייעות לבני הזוג לשמור על גבולות הקרבה שנקבעו בתקופת הנידה. שולחן ערוך מחיל אותן הן על ימי הדימום והן על שבעת הנקיים. סיום הדימום עדיין אינו משמעו חזרה לצורות הרגילות של קרבה גופנית: המגבלות חלות עד לטבילה כשרה. [1]

נוח לדון מראש בהיבטים המעשיים של חיי היום־יום, כשאיש אינו ממהר. אילו פעולות רגילות יהיה צורך לשנות? היכן להניח חפצים זה עבור זה? כיצד להזכיר את הכללים בלי מבוכה? הסכמות כאלה מאפשרות לשניהם להשתתף בשמירה על ההלכות ומצמצמות את מספר המצבים שבהם צריך להסביר תוך כדי.

מגע והעברת חפצים

שולחן ערוך אוסר על בני הזוג לגעת זה בזה ולהעביר חפצים ישירות מיד ליד. הרמ״א מוסיף שגם זריקת חפץ מבן זוג אחד לשני אינה דרך לעקוף את האיסור. כלל זה נוגע לעצם ההעברה, גם אם בני הזוג סבורים שיוכלו להימנע ממגע בין הידיים. [2]

במצב יומיומי רגיל אפשר להניח את החפץ על השולחן או על משטח מתאים אחר, ולאחר מכן בן הזוג האחר ייקח אותו. כדאי להשאיר מקום פנוי להעברה כזאת במקומות שבהם היא נדרשת לעיתים קרובות. הפעולה היומיומית נעשית מובנת בלי מחווה חדה או הערה בנוכחות אחרים.

ליד השולחן ובזמן השינה

לאכילה משותפת ליד אותו שולחן, שולחן ערוך קובע היכר — שינוי ניכר המזכיר את המגבלות החלות: למשל, חפץ שמניחים במיוחד בין מקומות הישיבה של בני הזוג. הרמ״א דן באפשרויות נוספות הקשורות לדרך האכילה הרגילה של בני הזוג. כדאי לברר מהו היכר מתאים לשולחן שלכם. [3]

אסור לשכב או לישון באותה מיטה, גם בבגדים וללא מגע. הרמ״א מציין שהאיסור חל גם כשמיטות נפרדות נוגעות זו בזו. כדאי לתכנן מראש את סידור חדר השינה. בסקירה קצרה אי אפשר לתאר כל מבנה של רהיט ואת כל הפרטים הנלווים, אבל הכלל העיקרי צריך להישאר ברור. [4]

הדאגה זה לזה נשארת חלק מהקשר

הרמב״ם דורש מהבעל יחס מכבד לאשתו ודיבור רגוע, ללא הטלת אימה וכעס. היבט זה של חיי המשפחה ממשיך להיות חשוב גם בעת שמירת ההרחקות. אפשר להקשיב בתשומת לב, להודות, לעזור בדרכים המותרות ולחלק יחד את המטלות שנעשו מורכבות יותר. [5]

נסיבות מסוימות דורשות תשובה נפרדת: למשל, עזרה לבן הזוג בעת מחלה. שולחן ערוך והרמ״א עצמם דנים במקרים כאלה בנפרד. במקום להחיל כלל יומיומי רגיל על כל מצב, כדאי להסביר לרב בפירוט איזו עזרה נדרשת ומי עוד יכול להגיש אותה. [6]

למדור ״מקווה״

מקורות הלכתיים

  1. שולחן ערוך והרמ״א, יורה דעה 195:1, 14 — משך ההרחקות
  2. שולחן ערוך והרמ״א, יורה דעה 195:2 — מגע והעברת חפצים
  3. שולחן ערוך והרמ״א, יורה דעה 195:3 — אכילה משותפת והיכר
  4. שולחן ערוך והרמ״א, יורה דעה 195:6 — כללי השינה
  5. רמב״ם, משנה תורה, הלכות אישות 15:19 — כבוד ודיבור רגוע במשפחה
  6. שולחן ערוך והרמ״א, יורה דעה 195:15–17 — מקרים מיוחדים של עזרה בעת מחלה