בתיה ציבוקמאכר
כך אמר המשגיח של ישיבת לומז'ה, זכר צדיק לברכה, על הפסוק: "ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל (הרוח) ישמן, יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו".
מי יכול לזכות לכך שהקדוש ברוך הוא יקיף אותו בענני הכבוד, ילמד אותו וישמור עליו כאישון עינו?
רק מי שחי בתחושה שהוא במדבר, שבו הוא לבדו ואין לו על מי להישען מלבד הקדוש ברוך הוא. אז גם הקדוש ברוך הוא שומר עליו ומגן עליו. כפי שאמר דוד המלך, "גר אנכי בארץ" – אני דומה לגר שאין לו בארץ נוכרייה לא קרוב ולא מכר, אלא רק הקדוש ברוך הוא.
אבל לשוטה הפונה אל הבורא בתפילה, ובאותה שעה חושב: "טוב, במקרה הגרוע, אם ה' לא יעזור, אבקש כסף מהדוד", לא יעזור הקדוש ברוך הוא, כי הוא נשען על אחרים.
כשם שבמדבר אין איש שיכול לשדוד אדם ולקחת את השייך לו, כך גם בין בני אדם – הכול כפוף לרצון הבורא. רק הוא לבדו יכול לתת לאדם ולקחת ממנו.
יהודי פנה פעם אל רבי מאיר מפרמישלאן והתלונן על חברו, שלדבריו מקפח את פרנסתו. השיב לו הצדיק: "האם אתה יודע מדוע סוס הבא לשתות בועט במים בפרסתו? הוא רואה את בבואתו וחושב שזהו סוס נוסף, שעומד לשתות עכשיו את כל המים שלו… אבל אתה הרי אינך סוס, ועליך לדעת שיש די מים לכולם".
הבוטח בה' לא ידע מחסור!