הקדמה
אביב, קיץ, סתיו וחורף מתחלפים מדי שנה מחוץ לחלוננו בסדר קבוע. לכל אחת מעונות השנה יש מעלות ומאפיינים משלה. יחד הן יוצרות את מחזור השנה, שבו הקב״ה מעביר בקביעות את הטבע שברא לטובת האדם.
כמו הטבע, גם אנחנו מתקיימים בתוך הזמן. כחלק מן העולם הגשמי אנחנו כפופים למחזוריות מסוימת. הנושא שלנו הוא ההקבלה בין המחזוריות בטבע לבין המחזוריות בקיומה הגופני של האישה.
מדי חודש בחודשו עוברת האישה תהליכים החוזרים על עצמם בקביעות. האם יש הצדקה להקבלה בין המחזור השנתי בטבע לבין המחזור החודשי בגוף האישה? ואם יש לה הצדקה, איזו תועלת ליחסים בין גבר לאישה, בין בעל לאשתו, נוכל להפיק מן ההשוואה הזאת? כיצד קשור הנושא להלכות חיי המשפחה היהודיים?
בספר ננסה להצביע על המשותף לתהליכים בטבע הקשורים לחילופי עונות השנה ולתהליכים הפיזיולוגיים בגוף האישה הקשורים למחזור החודשי שלה, ועל בסיס זה להסביר את הדרכים המובילות ליצירת קשר פנימי עמוק בין בני הזוג.
הספר אינו מדריך להלכה (החוק היהודי), ואינו עוסק בהלכות עצמן. את ההלכות האלה יש ללמוד מתוך ספרות ייעודית. מטרת ספרנו היא לסייע בגיבוש השקפה נכונה על היחסים בין בני זוג.
בחלקו השני של הספר מובאות עצות והדרכות של חכמי ישראל, שעשויות להועיל לקורא בחיי המשפחה שלו.
בסוף הספר מובאות בקצרה הלכות הדלקת נרות שבת ויום טוב. בקיום מצווה זו יש סגולה מיוחדת – הוא יוצר בבית היהודי אווירה מיטיבה.
יהי רצון מלפני הקב״ה שכולנו נזכה לחיי משפחה שלמים ומאושרים, ושברכתו תשרה על בתינו.
פרק 1 - חילופי עונות השנה
היקום הוא בעינינו חידה מופלאה. מדהים החלל האינסופי, על השמש והירח ואינספור הכוכבים שבו. מדהימה תנועתו המהירה של כוכב הלכת הקטן שלנו, כדור הארץ, במסלולו – במהירות של 30 ק״מ בשנייה! מלא פלאים הוא העולם הארצי שבו אנו חיים. המדע חוקר אותו מאות שנים ואינו מצליח למצות את חקרו, מגלה בו כל העת דברים חדשים, וככל שהוא לומד יותר, כך מתברר לו עד כמה רב עוד הנסתר והבלתי נודע המצפה לו.
במשך שישה ימים ברא הקב״ה את העולם – והכתיר את בריאתו ביצירת האדם בצלמו ובדמותו של הבורא. נזר הבריאה – האדם – קיבל ייעוד מיוחד: הקב״ה ״הניחו בגן עדן לעבדה ולשמרה״1. פירוש הדבר הוא שהאדם, הנהנה מכל מה שנברא לטובתו, נקרא לפעול בבריאה באופן שיסייע לשמר את הטוב בעולם ולא יביא רעה במעשיו. מטרת הפעילות שנועד לה האדם היא טובת העולם כולו. כפי שנאמר במדרש: ״כשברא הקב״ה את אדם הראשון, הוליך אותו לפני כל עצי הגן ואמר: ׳הבט במעשיי, ראה כמה הם יפים ומושלמים. כל מה שבראתי, בראתי בשבילך. השתדל שלא לקלקל ולא להחריב את עולמי, שכן אם תקלקל – לא יהיה מי שיתקן אחריך׳״2.
במשך דורות רבים סברה האנושות שהיא יכולה לעשות בטבע ככל העולה על רוחה ולהשתמש בו לצרכיה ולנוחותה. אבל כיום בני האדם כבר הבינו שלא די ״לעבד״ את הטבע, אלא צריך גם ״לשמור״ עליו. כלומר, יש לחיות בהתאם לחוקי הטבע, בהרמוניה עם התהליכים המתרחשים בו. הדבר נחוץ לטובתנו אנו, כדי שהטבע יוכל להמשיך להועיל לנו תמיד.
העולם בנוי באופן המיטיב ביותר עם האדם. גם עונות השנה המתחלפות קיימות לטובתנו, ולכל אחת מהן תפקיד משלה, שכן ״את הכל עשה יפה בעתו״3.
בעולם הצומח חילופי עונות השנה קובעים את שלבי ההתפתחות המרכיבים את חייהם של כל היצורים החיים.
- אביב תקופה של צמיחה ופריחה. הפירות חונטים ומבשילים. הם כבר מושכים את העין, אך עדיין אינם ראויים למאכל.
- קיץ הצמיחה וההבשלה מסתיימות. זה הזמן לאסוף את היבול, להכין את הפירות לאכילה וליהנות מהם.
- סתיו תקופת הצמיחה וההבשלה הסתיימה, פירות היבול עומדים לרשותנו ואנחנו נהנים מהם. האנרגיה שמילאה את הצמחים באביב ובקיץ מתחילה להיחלש ועוזבת אותם בהדרגה.
- חורף האדמה נחה ואוגרת כוחות לקראת אביב חדש.
אפשר לבחון גם את תהליכי המחזור שהאישה עוברת מדי חודש מנקודת המבט של לידה, התפתחות, דעיכה והתחדשות. גם אותם אפשר לחלק לארבע תקופות.
- בנייה
הפעילות ההורמונלית בגוף מתגברת, הביצית מבשילה, רירית הרחם גדלה ומתעבה. נוצר מנגנון מופלא ליצירת חיים חדשים. הגברת הפעילות ההורמונלית תורמת להגברת צפיפות העצם, לחיזוק שריר הלב, ומעניקה מרץ ומצב רוח טוב. הכול מתוכנן כך שהתהליכים המגוונים והאינטנסיביים המתרחשים בתקופה זו בגוף האישה יתנהלו במדויק ובמועדם, בלי שיבושים.
- השלמת הבנייה
תהליכי הבנייה המורכבים והמגוונים מסתיימים בתיאום זה עם זה. הגוף מוכן להפריית הביצית.
- חיי ה"מבנה" החדש
המנגנון שנוצר ממשיך להתקיים. גם אם לא התרחשה הפריה, רירית הרחם ממשיכה להתקיים עוד זמן מה, עד שהיא מתפרקת ומתחילה הווסת.
- הכנה לבנייה הבאה
וסת. רירית הרחם והביצית שלא הופרתה מתפרקות ומופרשות מן הגוף יחד עם הדם, ובכך מאפשרות לו בנייה חדשה במחזור הבא.
בפרקים השני עד החמישי נעסוק בקצרה בהלכות טהרת המשפחה, ובהרחבה רבה יותר – בהקבלה בין חוקי הטבע המתבטאים בחילופי עונות השנה לבין חוקיות המחזור החודשי של האישה, וכן בקשר שבין חוקיות המחזור הזה לבין דיני התורה בתחום חיי המשפחה.
בפרק השישי ננתח כיצד ההלכה מחברת את שלבי המחזור החודשי של האישה למכלול אחד, ובאמצעות דיניה מכוונת את בני הזוג להגיע לקשר פנימי עמוק ולקרבה נפשית. קרבה כזאת נחוצה לנו כדי שנוכל למלא יחד את ייעודנו – ״לעבד ולשמור״ את העולם לטובתנו אנו.
בתורה יש דינים שהתועלת שבהם והצורך לקיימם ברורים: המצווה לכבד הורים, איסורי לשון הרע, גניבה וכן הלאה. אבל לצידם יש מצוות שהשכל האנושי אינו מסוגל להשיג את טעמיהן ואת יסודותיהן. הן נקראות ״חוקים״. הלכות טהרת המשפחה שייכות דווקא לקטגוריה זו. אולם אף שמהות החוקים אינה ברורה לנו, ניתן בהחלט להבחין בהשפעת קיומם על נפש האדם ועל חייו. אין צורך לומר שזוהי השפעה חיובית.
הספר מביא כמה הסברים להלכות טהרת המשפחה, אך הם רחוקים מלמצות את הטעמים העומדים ביסודן והמחייבים את קיומן. אנחנו מסבירים ומפרשים את ההלכות האלה ומעניקים להן משמעות משלנו רק כדי להקל על קבלתן, אך מהות החוקים נשארת תמיד אלוהית ונסתרת מאיתנו.
ארבע תקופות המחזור החודשי של האישה לאור ההלכה
התורה רואה בקרבה הגופנית בין בני הזוג מצווה ומייחסת לה חשיבות רבה. ובכל זאת, היא עצמה אוסרת על יחסים אינטימיים בין בני הזוג בנסיבות מסוימות. מהן הנסיבות האלה?
כאשר יוצא דם מן הרחם, מעמדה של האישה מוגדר כנידה (טומאה), וחל עליה איסור קרבה גופנית, כפי שנאמר: ״ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה״4. קרבה גופנית אסורה לבני הזוג עד לטבילת האישה במקווה.
גם מבחינת מצבי הנידה והטהרה אפשר להבחין בארבע תקופות במחזור החודשי של האישה.
- ״שבעה נקיים״: תקופה בת שבעה ימים לאחר תום הווסת. רק לאחר שחלפו שבעה ימים ללא דימום מאז תום הווסת, יכולה האישה לטבול במקווה.
- טבילה: ליל הטבילה במקווה. הוא חל לאחר ״שבעה נקיים״. הטבילה מסיימת את תקופת הנידה, ושוב מותרים לבני הזוג יחסים אינטימיים וכל שאר גילויי הקרבה הגופנית.
- ימי הטהרה: התקופה שבה האישה נמצאת במצב של טהרה מבחינה הלכתית – טהרה. מצב זה נמשך עד לתחילת הווסת הבאה.
- תקופת הווסת: התקופה שבה קרבה אינטימית אסורה לבני הזוג. מצב הנידה מתחדש עם תחילת הדימום ונמשך עד לטבילתה הבאה של האישה במקווה.
1. בראשית, 2:15. בר׳ (״בהתחלה״) – הפרשה הראשונה בספר הראשון (הנושא אותו שם) של התורה (חמשת חומשי תורה).
2. קהלת רבה, 7. קה״ר – פירושי חז״ל לספר ״קהלת״ (המוכר בתרגומים לרוסית בשם ״אקלזיאסט״).
4 ויקרא, 18:19. ויק׳ (״וקרא״) – הספר השלישי בחמשת חומשי התורה.