הרמוניה בטבע ובנישואין – חתן וכלה

נאמר בתורה: ״כי ייקח איש אישה חדשה, לא יצא בצבא ולא תוטל עליו שום [חובה צבאית]; נקי יהיה לביתו שנה אחת, ושימח את אשתו אשר לקח״[1].

בשנה הראשונה לאחר החתונה התורה מעניקה במיוחד לבני הזוג הטריים, שעוד צריכים ללמוד להבין זה את זו, הזדמנויות מיוחדות להתקרבות ולתקשורת. אבל ההזדמנויות האלה לא יתבזבזו רק אם בני הזוג הצעירים אכן ינצלו את השנה המיוחדת הזאת כדי להבין את הצרכים הנפשיים והרגשיים ואת צורת החשיבה זה של זו. אם יבלו יחד זמן רב ככל האפשר, למשל בערבים, לאחר עיסוקי היום, או בשבת ובחגים – בנחת ובשלווה, תוך הנחת דאגות היום־יום בצד. אם בתקופה המיוחדת הזאת, בשעות שהם מקדישים זה לזו, ילמדו לשתף זה את זו בתחושותיהם ובחוויותיהם וירגישו במה הם יכולים לשמש משענת זה לזו.

כל כלה, בלי קשר לגילה ולשאלה אם אלה נישואיה הראשונים, צריכה לעשות ״הפסק טהרה״, לספור ״שבעה נקיים״ ולטבול במקווה כשר. לכלה מותר לטבול ביום ולא בלילה, אך לא לפני היום השמיני.

את ״הפסק הטהרה״ ואת ספירת ״שבעת הנקיים״ יש לתזמן כך שהטבילה תהיה סמוכה ככל האפשר לחתונה, ולכל המוקדם – ארבעה ימים לפניה.

ללימוד ההלכות הנוגעות לכלה בתולה אפשר לפנות למדריכת כלות המתמחה בהכנת כלות לחתונה, או לרב.

[1] דברים, 24:5-6. דברים (״נאומים״) הוא הספר האחרון, החמישי, בחמשת חומשי התורה.