הרבנית חוה קופרמן
הקוראים זוכרים שהשונמית אינה אוהבת ניסים, מפני שהיא מבינה שנס הוא דבר זמני, נס אינו המצב הרגיל.
מה שמתקבל בדרך נס ייעלם בהמשך, כי הטבע יחזור למצבו היציב, ומהלך האירועים הטבעי יחזור למסלולו.
ובכן, השונמית מתקרבת למקום שבו היא מצפה לפגוש את הנביא אלישע. אלישע רואה אותה מרחוק ומצווה על משרתו גיחזי ללכת ולשאול: «השלום לה? השלום לבעלה? השלום לילד שלהם?» (“האם קרה משהו לאחד מהם?”)
לשאלתו של גיחזי היא משיבה: «שלום!» – מפני שאינה מתכוונת לומר לו דבר. היא זקוקה לאלישע; כשהיא מתקרבת, היא נופלת לרגליו. גיחזי דוחף אותה ומרחיק אותה מהנביא. כן, הוא ממלא את תפקידו, אבל למעשה הוא מתנהג בלי האיפוק והצניעות הראויים. השונמית יפה כל כך… והוא משתוקק כל כך לגעת ביופי הזה (בכל תירוץ שהוא).
היא אינה שמה לב למשרת.
אלישע עוצר את המשרת: «אל תיגע באישה», מצווה הנביא, «הנח לה. נפשה שרויה בצער, והקב״ה הסתיר זאת ממני».
«לא ביקשתי ממך ילד», מתייפחת השונמית בפנותה לאלישע. «רק ביקשתי שלא תעורר בי תקוות שווא!»
אז אלישע מוסר לגיחזי את מטהו ושולח אותו לשונם. הוא מצווה עליו בכל תוקף שלא לדבר עם איש בדרך, לא לברך לשלום ואפילו לא להשיב לברכות שלום. על המשרת להיכנס לבית ולהניח את המטה על הילד, כדי שיחיה. המשרת יוצא לדרכו. אבל השונמית מתעקשת שהנביא ילך לשונם. היא אומרת שלא תרפה ממנו עד שילך בעצמו אל הילד שלה.
אולם כעבור זמן קצר כבר אין צורך בהפצרותיה. גיחזי חוזר. הוא מדווח שעשה הכול כפי שנצטווה, אבל המטה שהונח על גופו של הילד לא הועיל: הילד לא השמיע קול ואפילו לא נשם.
(ידועות שתי גרסאות לשאלה מדוע ההחייאה לא הצליחה. הראשונה: בדרך לשונם הפר המשרת את הציווי לשתוק; להפך, הוא התרברב בפני כל מי שפגש שבידיו מטהו מחולל הניסים של אלישע, וכעת הוא רץ להחיות ילד מת. כך, כש«חשף» את מה שאירע, גרם לכך שהנס לא התרחש. ההסבר השני: בדרך נתקל גיחזי בכלב מת. הוא החליט לבדוק כיצד פועל המטה. הוא החיה אותו, ובכך בזבז לשווא את כוח ההחייאה).
יוצא שאלישע צריך ללכת בעצמו לשונם. וכמובן, הוא הולך. לאחר שהוא עולה לחדר שבו שוכב הילד, הוא סוגר את הדלת מאחוריו ומתחיל להתפלל לקב״ה, ואז נשכב על הילד, מחמם אותו, קם, מתפלל שוב ושוב נשכב עליו – וכך 7 פעמים. כשהילד מתעורר, אלישע קורא לגיחזי ומצווה עליו לקרוא לאם. היא נכנסת, רואה את בנה חי ונופלת אפיים ארצה...
אבל סיפורה של השונמית עדיין אינו מסתיים בכך.
המשך יבוא