השכר על החינוך

לקחים מפרשת וירא - השכר על החינוך:

«וה׳ אמר: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?… כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו: ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט, למען הביא ה׳ על אברהם את אשר דיבר עליו» (בראשית, 18:17-19).

מי יכול להשתוות לאברהם בריבוי זכויותיו? הוא מצא את האמת בכוחות עצמו, ומשמצא אותה קרא לכל העולם ללכת בעקבותיה, עשה חסד ללא גבול עם כל הסובבים אותו ושמח לקיים את רצון הבורא בכל מה שיצווה. למרות זאת, מכל זכויותיו הרבות מדגישה התורה במיוחד את זכות חינוך הילדים ולימודם «לשמור את דרך ה׳». מכאן לומד הזוהר (בראשית, 188 ע״ב) שאין בעולם הבא שכר טוב יותר מן השכר הניתן למי שמחנך את ילדיו ללכת בדרך הבורא. הזוהר אומר שאדם כזה לא יתבייש כאשר תינתן למקטרגיו רשות הדיבור בבית דין של מעלה.

ולהפך — מי שאינו משקיע מאמצים כדי לחנך את ילדיו ליראת שמיים ייענש על כך בחומרה. הגאון מווילנה כותב באיגרת לאשתו: «… חס ושלום, על קלקול הבנים ייענשו קשות האב והאם». הוא ממשיך ואומר: «גם אם תחנכי אותם כל העת (ללכת בדרך הנכונה), אך הם לא יקבלו (את החינוך הזה), איזו בושה נוראה, מרירות וחרפה יהיו לאותו אדם בעולם הבא». כלומר, אף שאין ספק שהורים שהשקיעו את כל כוחם בחינוך טוב של בנם לא ייענשו אם לא הצליחו בכך, הם בכל זאת יחושו בושה בעולם הבא. הרמב״ם (הלכות סוטה, 4:19) כותב: «מי שאינו שם לב למעשי אשתו, ילדיו ובני ביתו, ואינו מזהיר אותם ועוקב תמיד אחר מעשיהם עד שיוודא שהם שלמים ונקיים מכל חטא ועוון — הוא עצמו חוטא».

מדוע, אם כן, מתייחסים בבית דין של מעלה לחינוך הילדים ברצינות רבה כל כך?

את התשובה לשאלה הזאת נוכל למצוא אם נפנה לאיגרתו של הגאון מווילנה שהוזכרה לעיל. באיגרת, כשהגאון מסביר את חומרת העונש המוטל על ההורים בשל חינוך לקוי, הוא מביא פסוק מהתורה העוסק בנערה מופקרת (ויקרא, 21:9): «את אביה היא מחללת». הוא מביא גם את דברי התלמוד (סנהדרין, 52 ע״א), שלרשע בן צדיק קוראים: «רשע בן רשע». מכאן אנו רואים שהבן נחשב חלק מהוריו והמשך שלהם, ולכן מצבו הרוחני של הבן משפיע מאוד על גזר דינם של הוריו.

הרב חיים קנייבסקי, בספרו «ארחות יושר» (פרק «חינוך הילדים»), כותב שאביו, חכם התורה הגדול, הגאון הסטייפלר, ייעץ להורים ללמוד עם ילדיהם, החל מגיל שבע, ספר כלשהו במוסר. הסטייפלר קובע שדי אפילו בלימוד יומי של חמש דקות כדי להרגיל אותם להכיר בכך שלעולם יש בעל בית, שאת רצונו אנחנו חייבים לקיים, שחיי האדם אינם נצחיים ושבסופו של דבר יעמוד לפני הקדוש ברוך הוא וייתן דין וחשבון על כל מעשיו. הסטייפלר אמר שיש לבחור ללימוד עם הילדים ספר קל להבנה, למשל «ארחות צדיקים», כדי שיוכלו להבין את הכתוב בו. בדרך זו ירכשו בהדרגה יראת שמיים, והיראה מפני הבורא תוביל אותם לכל המידות הטובות. לימוד כזה הוא ללא ספק אמצעי יעיל לחינוך הילדים «לשמור את דרך ה׳», ויזכה את ההורים בשכר רב.