ויכוחים ומחלוקות
8. איסור לשון הרע אינו חל על דיבורים המופנים נגד מי שמלבים מחלוקות ופוגעים באווירת האחדות בקהילה היהודית. אך גם כאן יש מגבלות מסוימות. מטרת הדברים צריכה להיות לכבות את אש המחלוקת, ולא להפך. (נושא זה נדון בפירוט בפרק 27)
9. במקרים מסוימים, כדי שלא להמשיך את המריבה, רצוי אפילו לוותר על הכבוד העצמי ועל המעמד החברתי.
10. מוטב שאדם לא יתייחס להתקפות ולעלבונות אם הוא יודע שכל זה הוא סוג של התגרות וניסיון לגרור אותו לוויכוח או למשחק פוליטי. דרכה של התורה היא לחפש שלום ואחדות, כפי שנאמר ב«משלי»[1] (3:13): «דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום». אם יש לאדם אפשרות לקיים מצווה, אבל לשם כך יהיה עליו להיגרר לוויכוח או לשערורייה כלשהי, גם במקרה זה חכמים ממליצים להימנע מקיומה.
13. קניות לשבת. אם לאדם יש כסף רק ליין או לנרות שבת, עליו לקנות נרות. הרי אם יהיה חשוך בבית, אנשים עלולים לריב או לפגוע זה בזה. כך גם במקרה שבו לרשותו של אדם עומד סכום שיספיק או לנרות חנוכה או לנרות שבת. עליו לקנות נר שיאיר בשבת. הרמב״ם מסביר שאפשר ללמוד את ההלכות האלה מכך שמותר למחוק את שמו של הקדוש ברוך הוא כדי להשיב את השלום בין איש לאשתו.
14. אם אנשים באמת רוצים להגיע לאמת כשהם מבררים שאלה כלשהי ומתווכחים עליה, אין הדבר נחשב לעבירה.
חכמינו מלמדים אותנו שוויכוחים כאלה יובילו בסופו של דבר לשלום ולפתרון הנכון. הבעיה מתחילה כשבמהלך הוויכוח האינטרסים האישיים או סתם הגאווה עומדים בראש סדר העדיפויות.
15. אף שלאנשים יש השקפות שונות, עליהם לנהוג זה בזה בכבוד ולהיזהר מוויכוחים מיותרים. בזכות היחס המכבד לזולת אדם זוכה לחיי העולם הבא. ידוע שתלמידי רבי עקיבא מתו בטרם עת רק משום שלא נהגו די כבוד זה בזה.
16. בלימוד התורה, לעומת זאת, דיון נלהב וויכוח נעשים מרכיבים חיוביים. מותר אפילו לחלוק על טיעוניו של רבך כדי להגיע להגדרה הנכונה או להבין טוב יותר את החומר. אך גם כאן הרצון להגיע לאמת ולהכרעה נכונה חייב תמיד לעמוד בראש. כמו כן אין לשכוח שגם במהלך דיון סוער יש לפנות לרב בכבוד מיוחד.
17. אסור ללמוד תורה במטרה להתנשא על אחרים ולהראות להם עד כמה הם חסרי ידע ורחוקים מחוכמה אמיתית.
על אנשים כאלה אמרו חכמים: «מוטב לאדם כזה שלא היה נולד לעולם». כמו כן אסור ללעוג לדברי חכמים.
נוסף על כך, אדם חייב לנהוג כבוד רב בהוריו ולהיזהר שלא לפגוע בהם בשום דבר. אם הוא רואה שאביו (אמו) טועה בדבר מה, מותר להעיר רק בצורת שאלה: «האם לא כתוב בתורה כך וכך?». אסור לסתור את דברי ההורים או לאשר אותם. (כלומר, לומר «אתה צודק» או «אתה לא צודק».)
[1] אחד הספרים שנכללו בחלק השלישי של התנ״ך – כתובים – מוכר ברוסית בשם «משלי שלמה». זהו אוסף של אמרות חוכמה מאת שלמה המלך.