הרבנית אסתר אופנגנדן
אז מאיפה מתחילים?
תמיד מתחילים במשהו קטן, אך החשוב ביותר.
כבר דיברנו על חשיבותה של שפת הגוף בתקשורת. אדם מאמין לאופן שבו אנחנו נראים הרבה יותר מאשר למה שאנחנו אומרים. לכן, כשמדובר ביחסים בין אנשים, צריך להתחיל בכך: א י ך אנחנו מדברים, א י ך אנחנו מביטים — בהבעת הפנים.
פעמים רבות במהלך פגישות הייעוץ שלי נתקלתי במצב הבא. אני שואלת את האישה:
- מתי בפעם האחרונה אמרת לבעלך שאת אוהבת אותו, או אמרת לו משהו אחר רך ונעים?
היא עונה:
- אתמול.
והבעל שיושב לידה מופתע:
- אני לא זוכר. זה היה לפני שנים רבות!
מתברר שהאישה אמרה לו משהו כזה:
- הרי אני כל כך אוהבת אותך, ואתה אפילו לא עושה דברים בסיסיים!
לפעמים זה קורה אחרת. לאחר שקרא שפע של ספרות מחכימה, החליט הבעל ״לנפק״ מחמאות. לפי רשימה. פעמיים ביום, כף בכל פעם. והוא באמת אינו מבין מדוע אשתו אינה שמחה.
המילים חשובות מאוד! אבל רק כשהן מלוות בחיוך, בחום שבעיניים וברכות שבקול.
דמייני לעצמך את התמונה. הבעל חוזר הביתה וניגש לדלת המפרידה בין שני עולמות שונים לגמרי. עולם האדם, הקרבה האנושית, האחדות, - ועולם האנשים, היחסים הרשמיים, הקריירה. הבעל שעומד בחוץ (לפני הדלת) מלא בתחושות של העולם החיצוני. האישה, השקועה כל כולה בטיפול בילדים ובהכנות לשובו של בעלה, טרודה בבעיות הפנימיות. והנה, עכשיו האיש צריך לעשות צעד נחרץ, לעבור מעולם אחד לאחר. אפילו סופרי המדע הבדיוני לא מתקרבים לזה! בשבריר שנייה עליו להשאיר מעבר לדלת את מה שאינו מתאים לעולם הפנימי של הבית. כמובן, עדיף שהבעל יבין מה קורה. הוא יכול לעצור לפני ה ד ל ת, לנשום כמה נשימות ולהכין את עצמו. אבל אם, כשייכנס, יקבל את פניו ״שלום״ אדיש של אישה שמצמידה טלפון לאוזן בכתף אחת, אוחזת ביד אחת במצקת וגם במכנסונים מלוכלכים, וביד השנייה, במחווה של שוטר תנועה, מתירה לו להיכנס לדירה — שום דבר לא יעבוד.
בה בעת, חיוך חם פשוט וקריאה שמחה: ״חיכינו לך!״ יכולים לחולל פלאים.
(רק אל תוסיפי מיד לשם מה בדיוק חיכיתם לו. תני לו להישאר במשך כמה דקות עם התחושה שחיכיתם לו עצמו, ולא למי שירחץ את הילדים וישטוף את הכלים!)
המבט שלנו, החיוך, נימת הקול — הם כוח אדיר. השתמשי בו!
המשך יבוא