הרבנית לאה גנס
«ואם נתבונן בשמונת הפרקים הראשונים וב־32 הפרקים האלה, נראה שמידת החסד מתפרשת על כל תחומי ההטבה הקיימים, וכל אדם יוכל לעשות חסד בתחומו, ולעיתים קרובות אפילו בדברים קלים, כמעט בבחינת “זה נהנה וזה לא חסר”. ואנשים מזלזלים בכך».
«והייתי אומר שבענייננו נוגע המדרש המובא בספר “לב דוד” (פרק 22). אליהו הנביא הלך עם רבי יהושע בן לוי. אליהו הראה לו רחוב אחד שבו נאספו אנשים רבים, שהצטופפו ליד חנות כדי לקנות משהו. מעל להמון הם ראו שמוכרים שם… בשר כלבים רקוב! וכל קילוגרם – בדינר (זהב)! וכולם נדחפים כדי להקדים זה את זה בתור. וברחוב אחר, שהראה אליהו, יש חנות שמוכרים בה בשר עגל טרי ושמן, ועוד בזול – ואין איש! אף לא קונה אחד. רבי יהושע בן לוי התפלא מאוד, ואליהו שאל: “למה אתה מתפלא? הרי הדוחק בחנות שמוכרים בה בשר כלבים רקוב דומה מאוד להמוני האנשים הרודפים בכל כוחם אחר עבירות, ומשקיעים בכך כוחות ומשאבים רבים. והרי עבירה היא בשר רקוב!
ואילו התורה והמצוות הן כמו בשר בריא וטרי שנמכר בזול, אבל אין קונים”.
ועל כך אני אומר: לפעמים אדם מוציא בקלות ובהנאה כסף על דברים חסרי ערך ועל מעשי שטות שהיצר הרע מציע לו, למשל למען כבוד מדומה ותחושת עליונות.
לפעמים הוא מגיע למאות ולאלפי רובלים. ויש שהוא משיג זאת במאמצים גדולים ובייסורים שאין בהם שום תועלת, לא בעולם הבא ולא בעולם הזה. ולמעשה, אין זה טוב יותר מבשר כלבים רקוב. אבל כשמדובר בחסד, כשהיצר הטוב משכנע אותו, צועק ומבקש: «בוא אליי וקנה את סחורתי הכשרה, שאפילו הבורא עצמו קונה (כפי שנאמר אצל הנביא מיכה (7:18): “כי חפץ חסד הוא”). וזהו ביטחונו של האדם והצלחתו בעולם הזה ובעולם הבא. תקנה אותה במעט אמצעים, בלי להתאמץ במיוחד». ואין קונה לסחורה הנפלאה הזאת, בעוונותינו הרבים».
לפעמים אני רואה ילדים עומדים ברחוב שמתחת לביתנו ומחכים. לימדו אותם שאסור לחצות את הכביש לבד. הם עומדים ועומדים, ומחכים שמישהו יעביר אותם את הכביש. הרי זה עניין של כמה שניות, אבל אנשים חושבים שאין להם זמן וכוח לחסד הזה. כולם ממהרים ועוברים על פניהם, ואיש אינו שואל אם אולי הם צריכים לחצות את הכביש… לפעמים הם עומדים שם במשך 10 דקות.
בני הבכור חווה טראומה נפשית לכל חייו, כשמול עיניו מכונית דרסה למוות את חברו לכיתה במעבר החצייה, כשחצה את הכביש בדרכו הביתה.
בני התקשה מאוד להתמודד עם זה, והתייעצתי עם הפסיכולוג של החיידר כיצד לעזור לו להתמודד וכיצד לעזור לו להוציא את מה שהוא מרגיש. הצלחנו לשוחח, וסיפרתי לו מה הוא יכול לעשות לעילוי נשמתו של הילד הזה. שניהם היו אז בני 8-9…
«והסיבה היא שהיצר הרע אינו מניח לאדם להתבונן בגדולתה של מידת החסד ובתועלתה הרבה.
לכן אפשר לייעץ לאדם להתבונן במה שכתבו חכמינו על תועלתה של המידה הנפלאה והקדושה הזאת – חסד. כך תתחזק בו ההכרה שרצון ה׳ הוא שנרגיל את עצמנו לנהוג בקרובינו בטוב וברחמים, כפי שנאמר (דברים, 11:22): “ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו”, ובספרי מבואר: אלו דרכיו של ה׳, כפי שנאמר (שמות, 34:6): “ה׳ ה׳ א־ל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת” – וכך יפתח בעצמו אהבה למידת החסד. ובזכות זאת גם ה׳ ינהג עימו במידת החסד בעולם הזה ובעולם הבא».
חסד אפשר לעשות בכוח המילה, בתמיכה באנשים, במתן עצות ובתפילה למענם.
ראשית כול, אנו כרעיות וכאימהות יכולות ליישם זאת בביתנו. הכוח הבונה שה׳ העניק לטוב יעזור לנו לבנות את ביתנו במצוות ובמעשים טובים הנעשים באמצעות הדיבור.
הכינה גב׳ זיסי סקרז׳ינסקאיה