נשמה שלי

חסד במילים - לעזור בעצה

כעת אני רוצה לצטט קטע מתוך הספר “אהבת חסד”, שעליו דיברתי קודם. זהו הסעיף “מעשי חסד הקשורים בדיבור” (8:2). “אם חברו כועס על מישהו, והוא יכול בדבריו לשכך את הכעס, הרי זה מעשה חסד. כפי שנכתב על יוסף, שאמר: ‘כי אם זכרתני…

הרבנית לאה גנס

חסד במילים - לעזור בעצה
כעת אני רוצה לצטט קטע מתוך הספר “אהבת חסד”, שעליו דיברתי קודם. זהו הסעיף “מעשי חסד הקשורים בדיבור” (8:2).

“אם חברו כועס על מישהו, והוא יכול בדבריו לשכך את הכעס, הרי זה מעשה חסד. כפי שנכתב על יוסף, שאמר: ‘כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך, (אנא) ועשית נא עמדי חסד: והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה’ (בראשית, 40:14). וכן, אם הוא יכול בדיבורו להביא לכך שלא תבוא רעה על חברו, גם זה מעשה חסד. למשל, אם פעם יהיה בקרב אנשים החשודים בגנבה, ו(על פי סימנים מסוימים) יבין שהם עומדים ללכת ולגנוב מאדם מסוים. והנה הוא שומע אותם מדברים על מצבו של אותו אדם (שהוא עשיר וכדאי לגנוב ממנו), ראוי לו ‘להצטרף’ אליהם ולספר כאילו אותו אדם עני, אפילו אם הוא עצמו יודע שאין זה כך. וזה יהיה מעשה חסד. כידוע לנו, כך נהג אברהם בנוגע לשרה: ‘זה חסדך אשר תעשי עמדי: אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי: אחי הוא’ (בראשית, 20:13).”

כאן אנו רואים דוגמה נוספת לכך שאמת ושקר אינם מושגים מוחלטים.

יש לבחון הכול לאור התורה. אם על פי התורה, לומר על עשיר שהוא עני ובכך להצילו משוד זו אמת, הרי שבמקרה הזה לומר את האמת ה“אובייקטיבית” ובכך להמיט עליו אסון זה שקר.

נמשיך לקרוא ב“אהבת חסד”: “וכן, אם הוא יכול להזהיר את חברו, לתת לו עצה בעניין כלשהו כדי שיישמר ממנו, בוודאי עליו לעשות זאת על פי הדין, כפי שנכתב בסוף ‘חושן משפט’ (426א). נוסף על כך, אם הוא יכול בדבריו להביא לכך שאדם אחד יעזור לאחר, גם זה מעשה חסד, והוא יקבל על כך ברכה מאת הקב״ה, כפי שמובא בתוספתא (פאה, 4:17). ואפילו אם אמר לאחרים: ‘תנו’, יקבל על כך שכר, כפי שנאמר (דברים, 15:10): ‘…כי בגלל הדבר הזה (כלומר, בגלל הדיבור) יברכך ה׳ אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך’”.

הדברים נאמרים, למשל, על מי שהולכים ואוספים צדקה.

לעיתים קרובות מגיעות אלינו בנות שאוספות עבור ארגון “בוני עולם”, עבור “יד אליעזר”, עבור “חסדי נעמי”. כל הבנות האלה מבקשות לא עבור עצמן ולא מפני שחסר להן. הן מבקשות עבור אחרים, כפי שנכתב: “אמר לאחרים: ‘תנו’”. כך הן עושות חסד בדיבורן (נוסף על כך שהן עושות חסד למעשה, כלומר במעשה – הולכות, דופקות בדלתות ואוספות).

נמשיך בקריאת “אהבת חסד” (8:3): “לתת לחבר עצה הולמת בנוגע לענייניו, כפי שנכתב ב‘חושן משפט’ (97א), והדבר שייך גם (לסיוע) לעשירים.”

כל אחד מאיתנו מכיר תחום מסוים טוב יותר ויכול לייעץ לאחרים.

למשל, אם בין מכרינו יש רופא או אחות, נוכל לפעמים לבקש מהם עצה. אם מישהו בזמנו “הפך למומחה” בהסדרת משכנתה (הלוואת משכנתה), הוא יכול לייעץ לאחרים איך לעשות זאת ביתר קלות, בתנאים משתלמים יותר וביעילות רבה יותר. מי שעוסק בבנייה יכול לייעץ בתחום הזה. מתברר שלייעץ לאדם מתוך הניסיון האישי שלנו אינו רק לענות על שאלתו. במקרה הזה זהו גם קיום מצוות חסד באמצעות הדיבור שלנו.

יש בחברה שלנו אנשים הנקראים עסקנים (פעילי ציבור), והם עושים חסד גדול, למשל בתחום הטיפול הרפואי.

הם בוחנים תחום מסוים ברפואה: מי הרופאים הטובים ביותר בתחום, מהם בתי החולים המתאימים והיכן עדיף לקבל טיפול – בישראל או בחוץ לארץ. לאחרונה ראיתי בעיתון השכונתי שלנו מודעה שלפיה מישהו מייעץ היכן טוב וזול יותר לטפל בשיניים. אחרים עוזרים בתחום הארנונה (מס עירוני) – מייעצים כיצד לחסוך. יש יועצים פיננסיים. ואפילו בתחום כמו אפיית חלות יש מומחים משלו, שמוכנים לייעץ איך להציל את הבצק שלנו אם הוא לא הצליח.

כל מי שלמד תחום מסוים לעומק (במסגרת עבודתו, או בעקבות קשיים שנתקל בהם בזמנו), יכול לעזור לאחר בעצה.

יש לי שכנה שהיא מומחית לכביסה. היא מחלקת לכל השכנות “פטנטים” לניקוי בגדים בכביסה. אני תמיד יכולה לפנות אליה, לתאר את הבעיה (כלומר, ממה נוצר הכתם), והיא מייעצת במה להסיר אותו: סודה לשתייה, אצטון, “סנט מוריץ” (מסיר שומנים), “אקונומיקה” (מלבין כלורי), חומצת לימון… היא הצילה לי המון בגדים בעצותיה! זה לא סתם מעשה נחמד מצידה. זהו חסד של ממש, שהיא עושה בכוח הדיבור שלה.

מי היה מאמין שבאמצעות דברים קטנים לכאורה נוכל לקיים מצווה גדולה!

אני זוכרת שכשלמדתי בסמינר הייתה לי חברה מכיתה אחרת, שהייתה מבוגרת ממני בשנה. היינו הולכות יחד בשבת לכותל המערבי וחוזרות ממנו (גרנו אז בגאולה). אז זה לא היה מפחיד [כנראה הכוונה לדרך העוברת בשער שכם — הערת המתרגם], בשונה מהיום. כיום לא הייתי מרשה לבתי ללכת בדרך הזאת, אבל אז היא הייתה בטוחה. בדרך היינו משוחחות הרבה, והיא סיפרה לי, בין השאר, שהמורה לתורה שתלמד אותי השנה אוהבת מאוד ומעריכה כשתלמידה יודעת בעל פה פסוק בתורה ואת פירוש רש״י עליו. לקחתי זאת לתשומת ליבי.

כשהמורה נכנסה לכיתה היא התחילה לפנות אל הבנות בזו אחר זו ולבקש מהן לצטט את הפסוק בעל פה. אף אחת לא ידעה – הן לא היו מוכנות לסגנון הלימוד הזה. ואני הספקתי להתכונן, מפני שהוזהרתי מראש. אני חושבת שחברתי אפילו לא העלתה בדעתה איזה חסד היא עשתה איתי – פשוט תוך כדי שיחה. אבל הרי קורה שבמקום זאת אומרים בשיחה לשון הרע או רכילות…

המשך יבוא

הכינה גב׳ זיסי סקרז׳ינסקאיה