הרבנית לאה גנס
«ועוד כמה דברים נכללים בחסד הנעשה באמצעות הדיבור.
למשל, תפילה על חולה, שה׳ ירפא אותו. הדבר נכלל במצוות ביקור חולים (לבקר את החולים).
והוא הדין (חסד – תפילה) באדם הנתון בצרה, גם אם הוא עצמו אינו יודע על כך, כפי שלמדנו על אברהם אבינו, שהתפלל על תושבי סדום שעירם לא תיהפך. על אחת כמה וכמה (יש להתפלל) על יהודי הנתון בצרה».
תפילה שבה אנחנו מבקשים למען אדם אחר אינה נותרת ללא מענה (גם אם נדמה לנו שכן).
היה מקרה קשה מאוד אצל מכרים שלנו. ניסינו לעזור, אבל ככל שהתערבנו יותר, נדמה היה שהכול רק הולך ומסתבך. בסופו של דבר החלטנו שפשוט נתפלל למענם, ואפילו לא על שלום בית, משום שלא היה ברור אם צריך לשמור על בית כזה. התפללנו שהכול יסתיים בטוב עבור כולם.
תפילה כזאת מתאימה לכל מקרה, והיא לעולם לא תזיק.
אני זוכרת שכאשר מצבו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (זצ״ל) הידרדר מאוד כמה פעמים, כולם נקראו להתפלל, ורבים נסעו לתפילה המרכזית בכותל המערבי. כולם התפללו: ילדים בחיידרים ובבתי הספר, בחורים בישיבות ובחורות בסמינרים. והתרחשו ניסים! ברור שזה בזכות התפילות. ואם חושבים ומשווים מי היה הרב שטיינמן ומי אנחנו – עד כמה אנחנו קטנים לעומתו, מפליא שגם התפילות שלנו יכולות לעזור.
אני, אחת קטנה, יכולה לומר פסוק מתהילים ולעזור, ואילו גדולי החכמים מן העבר, שאינם עוד עמנו, מאורות האומה, אינם יכולים לעזור!
איזה כוח יש לנו, החיים!
המשך יבוא
הכינה גב׳ זיסי סקרז׳ינסקאיה