נשמה שלי

חתונה (חופה) - המשמח חתן וכלה

חתן וכלה 6. אמרו חכמים: ״מי שנהנה מסעודת חתונה ואינו משמח את החתן ואת הכלה נחשב כמי שנוהג שלא כראוי״. ולעומת זאת, מי שמשמח את החתן ואת הכלה זוכה לחוכמת התורה. משווים אותו למי שמקריב קורבן תודה בבית המקדש ובונ…

חתונה (חופה) - המשמח חתן וכלה

חתן וכלה

6. אמרו חכמים: ״מי שנהנה מסעודת חתונה ואינו משמח את החתן ואת הכלה נחשב כמי שנוהג שלא כראוי״. ולעומת זאת, מי שמשמח את החתן ואת הכלה זוכה לחוכמת התורה. משווים אותו למי שמקריב קורבן תודה בבית המקדש ובונה מחדש את ירושלים החרבה.

לפי דעות מסוימות, גם מי שרק נמצא במקום שבו נערכת חתונה ואינו משתתף בסעודה עצמה, חייב בכל זאת להשתתף בשמחה.

*** בעיירה אלקוסט, ליד קובנה, חי צעיר שהחליט לעזוב את עבודתו ולהקדיש את עצמו כל כולו ללימוד התורה. עד אז עסק בטיוח ובצביעת קירות ומעולם לא למד, וכעת נעשה בית הכנסת למקום עבודתו. הוא עסק בלימוד התורה בכל יום, וכמה נשים צדקניות הביאו לו אוכל. כעבור זמן מה הוצע לצעיר שידוך, והחתונה הייתה אמורה להתקיים בעיר אחרת. הרב יצחק בלאזר נסע במיוחד לחתונה הזאת. כשראה הרב המקומי את הרב יצחק, הופתע מאוד. האורח החשוב הבחין בפליאתו של הרב והסביר: ״במקרה הזה מצוות ׳גמילות חסדים׳ (עזרה לזולת) גדולה מאוד. איננו יכולים אפילו לתאר לעצמנו לכמה זכויות היא מזכה את האדם״.

כששב הרב בלאזר לביתו, סיפרו לו שילדו הכניס מטבע לפיו, והמטבע נתקע בגרונו. הרופאים ניסו למצוא דרך להוציא את המטבע או לדחוף אותו כלפי מטה, אך כל הניסיונות היו לשווא. ופתאום, להפתעת כולם, עוד לפני שהגיע רבי יצחק, בלע הילד את המטבע בעצמו, והכול הסתיים בשלום. כשסיפרו לאב על הכול, הוא קישר זאת מיד להחלטתו לנסוע לחתונה. הרב היה משוכנע שמצוות ״גמילות חסדים״ שקיים הצילה את ילדו.