הרב ברוך פרוכטר
עלינו כהורים להשתדל שהילד יפנים כבר מגיל צעיר את מקומה המרכזי של התפילה בחיינו, ואין דוגמה טובה יותר לכך מהתנהגותנו בראש השנה.
השמחה בחג, בקרבתנו לקב״ה ובאפשרות לדבר עמו ולשבחו תעבור בהכרח גם אל הילדים, ובעזרת ה׳ השמחה הזאת, הקשורה לתפילה, תישמר לכל החיים.
ראש השנה הוא יום מיוחד שבו מוכרעים דברים רבים, גורלו של כל אדם וגורלו של העולם כולו, ורק התפילה יכולה להשפיע על הכרעה זו, ובכלל זה גם תפילתו של ילדכם!
לא בכדי איננו מזכירים את צרכינו האישיים בתפילות החג, אלא מתמקדים רק בקבלת מלכותו של הקב״ה עלינו. אנו חושבים רק כיצד לשבח את מלך מלכי המלכים, וכל הבעיות הארציות נדחקות למקום משני — פשוט אין להן מקום בעולם שבו מלכותו של הקב״ה מוחלטת.
דווקא בקבלת מלכותו עלינו ובהתבטלות לרצונו אנו מביאים את עצמנו למצב שבו כבר אין צורך לבקש דבר מסוים — הוא ייתן לנו את כל מה שאנו זקוקים לו. עמדה כזאת נעלה וחכמה הרבה יותר מהטענה ש«ה׳ ממילא רואה הכול».
שלושת חלקי תפילת מוסף בראש השנה — מלכויות («מלכויות»), זכרונות («זיכרון») ושופרות («תקיעות») — יוצרים את שלמות היום ותפילותינו, וחלקי תפילה אלה, כשהם מצטרפים יחד, יכולים לתקן את העולם כולו, את כל מה שבו יכולנו לחוש מחסור — בריאות, כסף, לימודים, חוכמה…
חשוב שילדינו ירגישו שהם חלק מהבריאה ויתרמו את חלקם לתיקון העולם — בראש ובראשונה בתפילותיהם הטהורות והכנות!
הכינה א. שוואלב