כיבוד אב ואם
43. אם האב נפטר בטרם הספיק לפרוע את חובותיו, על יורשיו לעשות זאת. אם לא קיבלו ירושה כלשהי, לדעת ה״שולחן ערוך״ הם אינם חייבים בכך. אולם אם היורשים פרעו את החובות במצב כזה, הדבר נחשב למעשה חיובי וחשוב מאוד.
44. אם האב (ההורים) עבר עבירה כלשהי, והדבר הביא לביזיון ולרכילות, על הילדים לתקן את המצב גם לאחר פטירת ההורים. לפעמים לשם כך יש להחזיר חפץ גנוב או חפץ שהאב קיבל כריבית (כלומר, הוא הלווה כסף בריבית, וכשהחזירו לו את החוב, קיבל חפצים ששוויים כסכום הריבית). אך גם זה יועיל רק אם האב שב בתשובה על מעשיו לפני מותו.
45. קיימת גם חובה לקיים את בקשתם האחרונה של ההורים (צוואתם). כל מעשה טוב שהילדים עושים על פי ציווי הוריהם (לאחר פטירתם) נעשה מליץ יושר על נשמות הנפטרים. המעשים הטובים שלנו בעולם הזה משפיעים באמת על המתרחש בעולם הנשמות.
46. אם האב או האם איבדו את שפיות דעתם, על הבן להגיב בהתאם לתמונת המציאות החדשה שנחרתה בתודעתם. אך אם הבן אינו מסוגל לעמוד בניסיון הזה בכוחות עצמו, מותר לו להסתפק בהשגחה עליהם ואף לשכור אדם אחר לשם כך. הדבר נחוץ כדי להציל את ההורים מעימותים עם אנשים אחרים ומביזיון.
יש לזכור שאדם שהשקפותיו על החיים שונות אינו נחשב למי שאיבד את שפיותו, כל עוד, כמובן, השקפות אלו אינן מביאות אותו למעשים אסורים או חריגים ביותר.
47. אם יש צורך להוציא קוץ לאב, יש למצוא אדם אחר שיעשה זאת. בעת הניסיון להוציא את הקוץ, הבן עלול לפצוע אותו, ובכך יעבור על מצוות כיבוד אב ואם. כך גם כאשר הבן הוא רופא, והאב בא אליו, למשל, לבדיקת דם או לניתוח. לפי דין זה, העובדה שהבן כלל לא התכוון לגרום להורה לדמם אינה פוטרת אותו מאחריות.
עם זאת, דין זה חל רק אם אפשר לבצע את הפעולה באמצעות אדם אחר. אם אין אף אדם אחר שיוכל לעזור לאב, מותר לעשות את כל הדרוש, ובייחוד אם נשקפת סכנה לחייו או לבריאותו של האב.
48. אם הרופאים אסרו על האב (האם) לאכול סוג מסוים של מזון, והוא ביקש (או אף דרש) מבנו לקנות אותו, הבן אינו חייב למלא את בקשתו. לפעמים אין לגלות לחולה איזו סכנה נשקפת לו או כמה זמן נותר לו לחיות, כדי שלא להחיש את מותו. לכן, אם ההורים החולים מבקשים מבנם לספר להם את כל מה שידוע לו על תוצאות הבדיקות וכן הלאה, במצבים מסוימים אסור למסור להם את מלוא המידע.