כיבוד אב ואם
29. על פי המסורת, בשעת אמירת ברכת המזון (לאחר הסעודה), נהוג לברך את ההורים.
30. כשהאב או האם נכנסים הביתה, צריך לקום מלוא הקומה. לפי אחת הדעות, אם הילד והוריו ראו זה את זה, אך ההורים נמצאים בחדר אחר, אין (עדיין) חובה לקום בפניהם.
31. הבן אינו חייב לקום בכל פעם, אלא רק במפגש הראשון, בקבלת פני הוריו ובפרידה מהם (באותו יום). אם נמצא בקרבת מקום אדם שלא ראה את המפגש הראשון עם ההורים, צריך לקום גם אז. אם הילדים גרים עם הוריהם, צריך לקום גם כשההורים חוזרים מן העבודה או מן הלימודים וכדומה.
הוא רשאי לשבת מיד לאחר שהתיישבו במקומותיהם או נעלמו מעיניו.
32. יש דעה שהבן חייב לקום כבר מרגע ששמע את צעדיהם, כפי שנוהגים לקום בפני ספר תורה.
החובה לקום בפני ההורים חלה לא רק על הבן, אלא גם על הבת.
34. אם האב לומד עם בנו ומחשיב את עצמו לתלמידו, שניהם חייבים לקום כשהם נפגשים (הבן קם כשהוא רואה את אביו, והאב קם כשהוא רואה את בנו). עם זאת, אם ירצו, הם רשאים לבקש זה מזה שלא לקום במפגש ביניהם. אבל אם הבן נעשה תלמיד חכם מפורסם ותושבי המקום אינם מכירים את הוריו, הוא אינו רשאי להתיר לאביו שלא לקום בפניו, שכן הדבר עלול להיראות כזלזול בתורה ובחכמיה. במקרה כזה יש המייעצים להימנע ממפגש במקום הומה אדם. מסיבה זו בדיוק לא היה מהר״ם מרוטנבורג המפורסם יכול להיפגש עם אביו במקום הומה אדם במשך זמן רב.
35. אם ההורים מביעים מיוזמתם רצון לעזור לילדיהם בכל דרך (למשל בעבודות הבית), מותר לילדים לקבל את העזרה, שכן במילוי רצון הוריהם הם מכבדים אותם. אבל אם האב הקדיש את עצמו ללימוד התורה, הדבר אסור. במקרה כזה יש להודות לו על ההצעה ולבקש ממנו שלא להתעקש על כך להבא.