כיבוד אב ואם
49. אם ההורים עברו על מצווה כלשהי מן התורה מחוסר ידיעה או בעקבות טעות כלשהי, הבן אינו רשאי להוכיח אותם בגלוי. עם זאת, אפשר לברר מה קרה, מה גרם להורים להתנהג כך, או לשאול אם הם מכירים את המצווה הזאת. אם אפשר לתקן את המצב בלי עימותים ובלי לפגוע, מעשים כאלה מצד הבן מקובלים בהחלט ואף נחוצים.
50. אם האב ציטט הלכה כלשהי או מידע אחר בצורה שגויה, אסור לבן לומר: ״אתה טועה״ או ״אמרת דבר לא נכון״. הוא יכול לומר: ״לדעתי למדנו זאת כך״ או ״שמעתי שזה היה כך וכך...״. הדברים צריכים להיאמר כתוספת, ולא כסתירה ישירה או כתוכחה.
51. גם אם ההורים רשעים גמורים ורחוקים מתשובה, אסור לבן לקלל אותם, וכל שכן להכותם.
52. אם בית דין פסק שההורים ראויים לעונש, הבן אינו רשאי להשתתף בכך ולהיות המבצע הישיר של גזר הדין.
53. נחלקו החכמים בשאלה אם יש חובה לכבד הורים העוברים בקביעות על מצוות התורה ואינם מחפשים דרך לתקן את מעשיהם, ולנהוג בהם מורא. מכיוון שמדובר בדין תורה (דאורייתא), לכתחילה ראוי להחמיר בעניין זה ולנהוג בכל זאת בכבוד כלפי ההורים. אבל אם הם עושים הכול בזדון כדי להזיק לאחרים, או מסיתים אנשים לעבוד אלוהים אחרים, או כופרים באמיתות דברי התורה וחכמיה, לכל הדעות אין חובה לכבד הורים כאלה ולנהוג בהם מורא. עם זאת, אסור לגרום כאב וסבל גם להורים כאלה.
מי שגדל הרחק ממרכזי החיים היהודיים, או נמסר למשפחה לא יהודית, או גדל במשפחה של יהודים מתבוללים, נקרא תינוק שנשבה (מילולית – ילד שנלקח בשבי). ההלכות הנוגעות לאנשים כאלה נידונות בפרק 20.
54. אם ההורים שומרים על המסורת היהודית ורק לעיתים, מסיבות כלשהן, עוברים על מצוות, לכל הדעות חובה לכבדם ולנהוג בהם מורא.
55. יש אנשים השומרים מצוות באופן חלקי, אך בתחומי חיים מסוימים אינם מצליחים להתגבר על חולשותיהם ועוברים על הדינים והכללים שקבעו התורה והחכמים. הבן אינו חייב לתמוך באביו ולנהוג כלפיו בכבוד כשהדבר נוגע לתחום ה״חלש״. עם זאת, נותרת המצווה להזהיר את האב או לנסות לעצור אותו, כמובן, אם הדבר לא יוביל לעימות. לפעמים מוטב לפעול באמצעות אדם שלישי.
56. אם האב אינו עובר על מצוות, אך יש בו מידה רעה כלשהי הדוחה אנשים ומעוררת שנאה, וכן אם הוא שיכור כל הזמן, מותר להתרחק ממנו.
57. אם הילדים וההורים מסוכסכים כל הזמן, רבים ללא הרף ואינם מצליחים למצוא שפה משותפת, מוטב שיתרחקו אלה מאלה. לפעמים, כשהילדים רחוקים מבית ההורים, הם יוכלו ליצור בסיס ליחסים תקינים ולמלא את חובותיהם כלפי ההורים, ולו ברמה מינימלית.
נמרוד פוטר מעבודתו. הוא מילא תפקיד פוליטי חשוב, אך כעת, לאחר שנותר מחוץ לפוליטיקה, הפך בהדרגה לאדם מריר ועצבני. בשיחות עם אנשים הוא היה עלול להגיע לצעקות ולעקיצות לא נעימות מאוד. לקרובי משפחתו, ובייחוד לילדיו הבוגרים, היה קשה מאוד לצפות במתרחש ובה בעת לשמור על שלוותם. האווירה התחממה בהדרגה, ומספר העימותים הלך וגדל.
במקרה זה על הילדים לעבור לגור במקום אחר (בעיר אחרת), ורק מדי פעם לבוא לבקר את אביהם. כך יוכלו לשמור על המשפחה ועל שמו הטוב, ובליבם יישאר מקום לכבוד כלפיו.