נשמה שלי

כיבוד אב ואם - מצוות תלמוד תורה

כיבוד אב ואם 62. יש מקרים שבהם אדם צריך לבחור בין מצוות כיבוד הורים למצווה אחרת, למשל לקבור מת או ללוותו. אם אין בסביבה איש שיוכל לטפל במת, והאב (ההורים) ביקש, למשל, ללכת להביא מים, יש…

כיבוד אב ואם - מצוות תלמוד תורה

כיבוד אב ואם

62. יש מקרים שבהם אדם צריך לבחור בין מצוות כיבוד הורים למצווה אחרת, למשל לקבור מת או ללוותו. אם אין בסביבה איש שיוכל לטפל במת, והאב (ההורים) ביקש, למשל, ללכת להביא מים, יש לטפל תחילה במת, שכן שניהם — האב והבן — כפופים לחוקו של הקב״ה. (על פי דין תורה חובה להביא את הגופה לקבורה באותו יום.) אך אם אפשר לבקש ממישהו אחר לקיים את המצווה הזאת, יש למלא תחילה את בקשת ההורים.

במקרה זה דובר על מצווה שאי אפשר לדחות, כלומר על מצווה עוברת (מצווה שזמנה חולף). אך אם אין הגבלת זמן לקיום המצווה השנייה, והוא יוכל לעשות את כל הנדרש מאוחר יותר, על הבן לעזור תחילה לאביו.

ומה אם הבן כבר התחיל לטפל במת, ורק אחר כך ביקש ממנו האב ללכת להביא מים? במקרה כזה רשאי הבן לסיים את מלאכתו ולקבור את המת.

63. אם האב פנה אל בנו בבקשת עזרה, והוא עוסק באותה שעה בלימוד תורה, עליו להפסיק ולעזור לאביו.

64. האב חייב להקנות לבנו ידע בתורה. הוא יכול ללמדו בעצמו או לשכור מלמד (מורה). בהתחשב בכך שגם האב עצמו חייב להקדיש זמן ללימוד תורה, אם הכסף מספיק רק למימון לימודיו של אחד מהם, מתעוררת שאלת הקדימות וההעדפה. אך למעשה, שאלה זו נעשית רלוונטית רק אם כישרונותיהם של האב ושל הבן שווים. על פי ההלכה, במקרה כזה האב אינו רשאי לוותר על לימודו למען בנו ולהקדיש לו לשם כך את כל הכסף (המיועד ללימודו שלו) ואת כל זמנו הפנוי.

אם האב נוכח שבנו מוכשר מאוד וכישרונותיו עולים על שלו, עליו להקצות יותר זמן (וכסף) ללימודו של הבן. עם זאת, האב אינו פטור מחובתו ללמוד.

65. אף שהתורה מדגישה במיוחד את מצוות כיבוד אב ואם, מותר לבן לנסוע לעיר אחרת כדי להמשיך ללמוד תורה במקום שבו הוא רגיל ללמוד ואצל רבו. זאת משום שמצוות תלמוד תורה נחשבת במובן מסוים חשובה יותר – שהרי בזכות לימוד שקדני מתרבים החוכמה והשלום בעולם, ושרשרת העברת הידע מדור לדור אינה נקטעת.

אם הבן לומד ומתגורר באותה עיר שבה גרים הוריו, עליו לבקר אותם בקביעות ולדאוג להם.

לאחר שמנשה סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר בפילדלפיה, הוא הקדיש את עצמו ללימוד המסורת וההלכה היהודית. לאחר שנתיים בישיבה, החליט לנסוע לישראל, לישיבת "מיר" – אחת הישיבות היוקרתיות בירושלים. כשהוריו שמעו על רצונו לנסוע לארץ ישראל, הם נלחצו מאוד ולא מצאו מנוח. הדבר העיקרי שהפחיד את ההורים המבוגרים היה המצב המדיני במזרח התיכון. בזיכרונם עלו מהדורות החדשות והסיפורים על פיגועי טרור וירי טילים. מודאגים מההחלטה הזאת, פנו ההורים למורו ולרבו של מנשה הצעיר. הוא השיב כך: "אם מנשה מרגיש שיוכל להתקדם היטב בלימוד דווקא בישיבת 'מיר', ואתם אינכם זקוקים לעזרה מיוחדת מצידו, ההלכה מתירה לו לנסוע לשם גם אם אינכם מסכימים, מכיוון שמדובר בהתפתחותו הרוחנית. לכן אני ממליץ לכם שלא להפגין את מורת רוחכם, אלא להפך, לתמוך בבן בכל דרך, כדי להימנע מעימות ולשמור על יחסים טובים".