כיבוד אב ואם
25. בהלכה מובאת דעה שהחובה לסייע להורים עניים מכספו של הבן חלה רק על כספי צדקה, כלומר על הכספים שהבן ממילא חייב לתת לעניים: מאחר שבמקרה זה גם ההורים נכללים בהגדרת עניים, הבן יכול להוציא עליהם כספי צדקה. אולם כבר בימים קדומים אמרו חכמים: "מי שיש לו די אמצעים, ובכל זאת מאכיל את הוריו מכספי צדקה, ראוי לקללה".
26. אם יש במשפחה כמה ילדים (בנים החיים ברווחה), על כל אחד לסייע להוריו כפי יכולתו. לכן בן עשיר אינו צריך להתחשב בסכום שהקצה אחיו האמיד פחות. עליו להקצות סכום גדול יותר.27. גם אם ההורים רוצים לוותר על עזרת ילדיהם (למשל, כדי שלא להכביד על חייהם) ומתכוונים להתחיל לקבל סיוע מאחד מארגוני הצדקה, לא תמיד הם רשאים לעשות זאת, שכן החובה לסייע להם עדיין מוטלת בראש ובראשונה על הילדים.
בועז עבר קשיים רבים בחייו. ילדותו עברה עליו בעוני וברעב. כשגדל והתחיל לעבוד, האיר לו המזל פנים, אך הוריו עדיין המשיכו להתקיים בקושי. הבן המצליח הצליח לפתוח עסק רווחי שהניב לו הון רב, ולבסוף אף הקים קרן צדקה משלו, שמשפחות נזקקות רבות נעזרות בה. בכל מקרה, הסיוע להוריו העניים צריך להישאר בראש סדר העדיפויות שלו.
28. אם ידוע לכם שלא יסרבו לבקשתכם בזכות מעשיו הטובים של אביכם, מוטב לבקש שיעשו זאת למען אביכם, גם אם תוכלו לקבל את השירות הזה גם בלא זאת. גם בכך בא לידי ביטוי כיבוד הורים. אבל במקום שבו היו לאב אנשים שדרשו את רעתו, מוטב שלא להזכירו.
באחת הערים התפנתה משרת הרב הראשי, והיה צורך למצוא מועמד מתאים. אל רבי חיים עוזר גרודזינסקי הגיע צעיר והחל לשכנע אותו לקבל לתפקיד את אביו, שאותו ראה כאדם מנוסה ובעל ידע מספיק. לדעת רבי חיים, לא היה זה המועמד המתאים ביותר, וכל מאמציו של הבן היו לשווא. אבל הצעיר המשיך להתעקש והחל לנהוג בחוצפה, תוך שימוש במילים ובביטויים לא נעימים. רבי חיים שתק כל העת, וכשטון דיבורו של הצעיר כבר נעשה בלתי נסבל, יצא לחדר אחר. מקורביו של רבי חיים שאלו מדוע הוא מקשיב בסבלנות כזאת לאורח הנרגז. הרב השיב: "הוא משתדל למען אביו, ואינני מעז להשיב לו או להתלונן עליו".