הרב יששכר פרנד
המשך. ההתחלה כאן
אבל כיצד נוכל לטעון כיום שכל הנשים נבראו צנועות?
אתן יודעות מה קורה ברחובות (חס ושלום שנראה זאת)?! לאן שלא נלך, די שנצא מתחומיה של שכונה דתית מאוד — והנה, אין שום דבר המזכיר “צניעות פנימית”! מיליארדי נשים בכל רחבי העולם אינן מתאימות כלל למושג הזה — להפך, בכל מקום מוחצנות! מה קרה אפוא ל“צניעות המובנית”? או שמא הנשים האלה נבראו מלכתחילה ממשהו אחר, ולא מחלק נסתר בגופו של אדם?
מי שיש להם בנות, גם אם הן לומדות במוסדות המקפידים על הלכות הצניעות ועל לימודים בהפרדה, יודעים עד כמה לא פשוט בעולם של ימינו לשמור על גבולות המושג צניעות, שפירושו התנהגות צנועה. רוח הזמן, אם אפשר לומר כך, עוינת ביותר את הצניעות ואת כל הקשור בה.
כיצד נוכל להיווכח שהאישה נבראה צנועה במהותה, כאשר בעולם המודרני אנו רואים את ההפך הגמור?
התשובה היא שאנו חיים בעולם של שקר. “החושך העמוק ביותר הוא לפני עלות השחר”, בחברה המודרנית הכול הפוך לחלוטין, ומדי שנה האמת מסתתרת עמוק יותר ויותר מתחת לשכבת הזיוף. מה שמלכתחילה היה טבעי לכל אישה וילדה, מה שאמור להימצא באופן טבעי בקרב הנשים בכל חברה, נתפס כיום כמאבק רוחני גדול.
ערכי אדום — הגוף, היופי החיצוני, הפריצות והצגת הגוף החשוף — התבססו כל כך בראש סולם הערכים החברתי, עד שצניעות על כל ביטוייה הופכת לנושא לוויכוחים ולדיונים — אפילו בחברות מסורתיות יחסית. בשפת השיווק, “צניעות קשה מאוד למכור כיום”.
מה שקורה היום אינו טבעי. בתקופה הוויקטוריאנית, למשל, אף אישה לא הייתה מתלבשת אפילו בחדר השינה שלה כפי שרבות מתלבשות כיום ברחובות. ואפילו בלי להרחיק כל כך בהיסטוריה כדי למצוא דוגמאות — לפני מעט יותר מ־50 שנה האופנה של ימינו הייתה נחשבת לקריאת תיגר על החברה, וייתכן שהופעה בלבוש כזה במקום ציבורי הייתה גוררת קנס מנהלי.
החברה שינתה את יחסה למה שהיה טבעי מלכתחילה לכל אישה, וכעת זהו תחום הדורש עבודה עצומה בדרך לצמיחה רוחנית.
דמות המופת הנשית המוכרת ביותר במסורת שלנו מצויה בקטע “אשת חיל”, שבו שלמה המלך משבח את “אשת החיל”. נאמר שם, בין השאר, “עוז והדר לבושה”, כוח ויופי הם לבושה. (משלי 31:25). המילה הדר משמעותה גם “יפה”. שלמה המלך אומר שלאשת חיל יש בהכרח בגדים יפים — הדבר מובן ואינו זקוק להסברים נוספים. אולם יש עוד תכונה ללבושה — “עוז”, שפירושה כוח. כיצד יש להבין זאת?
התשובה רלוונטית מאין כמוה לאור הדברים שבהם אנו עוסקים.
שלמה המלך מפנה אותנו לזמנים שבהם אישה ראויה תזדקק לכוח פנימי בלתי רגיל כדי להתלבש בהתאם למעמדה.
“אשת החיל” תצטרך לעבור מחנות לחנות עד שתמצא את מה שמתאים לה. יהיה עליה לשאת את מבטיהם של אנשים המתבוננים בסגנון לבושה ה“יוצא דופן”, במיוחד בקיץ — על רקע מכנסונים וגופיות, אישה הלבושה באופן מכובד נראית כמעט כחייזרית מכוכב אחר. זה בדיוק מה שדורש כוח — זהו עוז, זוהי גבורה.