הרבנית אסתר אופנגנדן
כדי שהכבוד יהיה אמיתי, צריך לכבד את מה שבאמת יש באדם – להכיר, להתעניין, להבין.
מיד עולות שאלות – האם על כל דבר אפשר וצריך לכבד?
למה עליי לכבד אותו אם אני טוב ממנו. אולי דווקא אותי צריך לכבד, ואותו לסבול - וגם זה לא פשוט!!!
פלא יועץ מביא אמרה של חכם: ראוי לכבד כל אדם בשני מצבים.
- אם הוא חכם ממני – על חוכמתו, ואם אני חכם יותר – סימן שהוא צדיק יותר. הרי אני חוטא במזיד, והוא בשוגג.
- אם הוא עשיר - על עושרו, שהרי אפילו גדולי החכמים - רבי ורבי עקיבא כיבדו עשירים, מפני ש“המלך חפץ ביקרם”. ואם אני עשיר והוא עני – מתברר שאני חוטא, שהרי איני נותן די צדקה ביחס ליכולתי. בכך הוא צדיק ממני. ונאמר בתלמוד, במסכת פסחים - אם אדם טוב ממך אפילו בדבר אחד, הקפד לכבד אותו.
בפרקי אבות מוסבר שכבוד לאחרים הוא הדרך היחידה לזכות בכבוד מאחרים. כפי שנאמר (פרק 4, משנה 1): “איזהו מכובד? המכבד את הבריות”.
הרב שלום שבדרון מביא בספרו סיפורים רבים על מידת הזהירות של חכמינו שלא לפגוע באדם אחר. הוא מצטט שוב ושוב את דברי החכמים: “נוח (מוטב) לו לאדם להפיל את עצמו לתוך כבשן האש, ולא להלבין פני חברו ברבים”.
חיוני לבעל להרגיש שאשתו מכבדת אותו, מתפעלת ממנו ומעריכה אפילו את מעשיו הקטנים.
מצד אחד, הכבוד של אישה לבעלה יוצר את הבסיס הנחוץ כדי להתחיל לבנות חיים משותפים. כפי שכבר אמרנו, לשם כך יש להכיר את תכונותיו ויכולותיו האמיתיות של הבעל, על פי העיקרון “אם הוא חכם ממני – על חוכמתו, ואם אני חכמה יותר – סימן שהוא צדיק יותר”.
זה לא פשוט, שהרי בכל משפחה יש מרכיב של תחרות, ואי שם בפנים קול דקיק אומר – להכיר במשהו טוב אצל האחר זה כאילו להודות שמשהו לא בסדר בי. אם הוא טוב ממני - סימן שאני לא טוב? למעשה, היכולת לראות את הטוב באחרים ולהתפעל ממנו היא ביטוי לחוכמה, לרגישות, לטוב לב ול כבוד עצמי, שהרי “איזהו מכובד? המכבד את הבריות”.
מצד שני, המהר״ל מגלה לנו סוד שמראה אילו כוחות מופלאים נתן הקב״ה לאישה כדי לעזור לבעלה. המהר״ל כותב שאף שבאופן עקרוני אפשר לכבד רק על מה שיש, היוצאת מן הכלל היחידה היא האישה, שיכולה לכבד את בעלה על מה שהיא חשה שיש בו. ולא רק שלא יהיה בכך זילות ולא תהיה בכך פגיעה בו, אלא שהדבר יעניק לו שמחה וכוחות.
ויתרה מזו, כשם שזרעים נובטים תחת גשם חמים, כך הכבוד והתמיכה של האישה מאפשרים להתגלות תכונות ויכולות של הגבר, שאיש אחר לא היה יכול לראות או לחוש שקיימות בו.
הרמב״ם אומר - אישה צריכה לכבד את בעלה יותר מכפי שמגיע לו.
כיצד מביעים כבוד?
- "לתת מקום" – לתת אפשרות למרחב אישי, לזמן אישי וכן הלאה.
- לאפשר לו לבטא את טעמו ואת דעותיו.
- הסגנון החיצוני של היחסים. למשל, ההלכה אומרת שאם אנו חייבים לכבד חכם, אסור לא רק לדבר עליו רעות, אלא אפילו לדבר בנוכחותו בקול רם תוך שימוש בביטויים לא ראויים.
חשבו איזה סגנון דיבור, מחוות והבעות פנים יעזרו לקרובים לנו להרגיש עד כמה הם חשובים לנו, ולא להפך.
- חכמים אומרים - "רצונו של אדם כבודו".
אפשר להביע כבוד אמיתי לאדם רק אם מבינים את ציפיותיו. אותם מעשים יכולים להיתפס אצל אדם אחד כביטוי להתפעלות, ואצל אחר כלעג. כלומר, המשימה שלנו היא להבין את בן הזוג שלנו דווקא, ולא ללמוד איך לעשות זאת "באופן עקרוני". הרמב״ם אומר, "לעשות את מה שהוא אוהב, להתרחק ממה ששנוא עליו".
פעם בא ר׳ ברוך בער לבקר תלמיד. האברך הזה, כשראה את הרב, זינק וכיבה את הגרמופון שאשתו האזינה לו. הרב קרא לצעיר הצדה ושאל: למה עשית זאת? - מתוך כבוד לכבודו! - בלי לבקש רשות מאשתך?! כך מכבדים אישה? זו אכזריות! בבקשה, לך מיד לבקש את סליחתה! (על פי ר׳ שבדרון).
המשך יבוא