להתרחק מן השקר
20. אם אדם ממציא סיפורים שונים או משנה מעט את מה ששמע כשהוא מספר אותו לאחרים, בלי שום תועלת לעצמו או נזק לאחרים, הוא בכל זאת משקר, ובסופו של דבר החיבה לבדיות כאלה עלולה להביא אותו לעדות שקר.
21. מי שאומר "אעשה זאת…" ואינו מוסיף "בלי נדר" (ללא נדר), ולאחר מכן אינו עושה זאת, עובר גם הוא על האיסור. יש דעה שהדבר אינו נכלל באיסור מרמה, אלא הוא עבירה אחרת, כפי שנאמר בספר צפניה[1]. בפרק השלישי נאמר: "שארית ישראל לא יעשו עוולה, ולא ידברו כזב, ולא יימצא בפיהם לשון תרמית…"(3:13). המילה "עוולה" מתורגמת כעבירה, מעשה פסול, מעשה בלתי צודק - כל דבר שבעקבותיו צריך לפצות את הנפגע על הנזק. בניגוד למילה שקר, היא משמשת כשמדובר במעשה לא ראוי.
22. אם שואלים אדם היכן אפשר להשיג מוצר מסוים, אסור לומר: "לכו ליצחק, הוא מוכר אותו", אם למעשה אין ליצחק מוצר כזה.
23. אם לאדם אין כסף כרגע, אסור לו להעמיד פנים שהוא רוצה לקנות חפץ כלשהו באמצעות בחינת הסחורה המוצגת. אסור גם לשאול על המחירים אם כלל אינו מתכוון לקנות את הדברים האלה.
24. אסור לומר: "בוא מחר ואחזיר לך את החוב", אם האדם יודע שגם מחר לא תהיה לו אפשרות לעשות זאת. אולם אם הוא מתכוון לעשות כל מאמץ כדי להחזיר את הכסף עד מחר, ואומר במפורש ש"ישתדל" להחזיר את הכסף מחר, אין בכך איסור.
25. עוברים על האיסור "מדבר שקר תרחק" גם כאשר מקשיבים לדברי אנשים המבקשים להרחיק אתכן ממסורת האבות ומן האמונה האמיתית. הרי בסופו של דבר, כל דבריהם מסתכמים בטענות שקריות שהקדוש ברוך הוא אינו קיים, ושלא הוא מנהל את העולם הזה.[1]אחד מן הנביאים המכונים "הנביאים הקטנים", שנבואותיהם נאספו בספר "12 הנביאים הקטנים".