להתרחק מן השקר
9. התורה אינה אוסרת הגזמות ומטפורות שמקובל להשתמש בהן בדיבור היומיומי, משום שאנשים רגילים לביטויים מסוג זה, והם אינם מטעים איש.
10. מותר לסטות מעט מן המשמעות האמיתית ולייפות משפטים בתוספות שונות, אם הדבר נחוץ ליצירת צורת פנייה מנומסת. אם מכנים אדם שאינו בן משפחה בן או אח כדי להביע בכך יחס מיוחד כלפיו, אין בכך איסור. אבל כל הדברים האלה תלויים במקום, בזמן ובמנהגי המקום.
מותר להשתמש בלשון של השוואות ולספר משלים (סיפורים בדויים הנושאים רעיון הנחוץ להבנת מציאות החיים). אין זה נחשב לשקר, אף שהאדם אינו קורא לדברים בשמם או מדבר בהכללות רחבות מאוד. למשל, אם אדם אומר: "ראיתי מיליון נמלים", אין פירוש הדבר שהיה שם דווקא מספר כזה של חרקים. ביטויים כגון "אני כבר מאה פעמים…" או "ראיתי מיליון…" נתפסים בעיני אנשים כהגזמות מקובלות, ולכן אין עוברים על האיסור.
אם אדם מספר משל, אין פירוש הדבר שהכול חייב להתבסס על אירועים אמיתיים.
11. לפעמים סוחרים נוהגים להצהיר שהמחיר לא ירד ולא יעלה. אבל הכול יודעים שהדברים האלה הם חלק מן הפרסום או מן האסטרטגיה בעת סגירת העסקה, ולכן אינם נחשבים לשקר, גם אם בהמשך הדיון בתנאים השתנו המחירים.