“מנהגי ירושלים” (מנהגי ירושלים) הם מכלול ייחודי של מסורות יהודיות, שהתגבשו במשך מאות שנים בתוך הקהילה החרדית בעיר העתיקה בירושלים. כללים אלה מתאפיינים בחומרה ובסמליות עמוקה. רבים מהם קשורים לכך שירושלים שרויה באבל על בית המקדש שחרב, ולכן הדבר צריך לבוא לידי ביטוי גם ברגעי השמחה הגדולים ביותר.
אלה מנהגי ירושלים המרכזיים הנשמרים בחתונות:
1. ללא מוזיקה חיה ותזמורות (המנהג המחמיר ביותר)
ברוב הקהילות היהודיות מנגנת בחתונה תזמורת גדולה. אבל המנהג הירושלמי, שקבעו הרבנים לאות אבל על בית המקדש, אוסר בתוקף להשתמש בכל כלי נגינה מקצועי (בייחוד בכלי מיתר ובכלי נשיפה) בגבולות ירושלים עצמה.איך עורכים חתונות? בחתונות ירושלמיות מנגן רק אדם אחד בסינתיסייזר פשוט, בליווי זמר וכלי הקשה (תופים/פויקה). התופים נחשבים לכלים שאינם נכללים בקטגוריה של כלי הנגינה הקלאסיים, המשמחים את האוזן כמו כינור או גיטרה.
2. כוס יין אחת בלבד במקום שתיים
בדרך כלל נהוג לומר תחת החופה ברכות על שתי כוסות יין נפרדות (לשלבי האירוסין והנישואין). אולם המנהג הירושלמי הישן מחייב להשתמש באותה כוס בשני חלקי הטקס. הרב מברך על הכוס הראשונה, בני הזוג לוגמים ממנה, ואז מוסיפים לאותה כוס עוד מעט יין, ועליה אומרים את שבע ברכות הנישואין (שבע ברכות). מנהג זה נפוץ מאוד גם מחוץ לירושלים.
3. מקום עריכת החופה — רק תחת כיפת השמים בחצר
אם כיום בערים רבות בעולם אפשר להעמיד חופה בתוך אולם אירועים או בית כנסת, תחת פתח הזזה מיוחד בתקרה, הרי שבירושלים מקפידים על כך ללא פשרות. החופה חייבת לעמוד אך ורק בחוץ — על הקרקע, בחצר בית הכנסת או האולם, כך שמעל ראשיהם של בני הזוג יהיו רק שמי ירושלים.4. התרת כל הקשרים וריקון הכיסים
המסורת להתיר את כל השרוכים, העניבות והקשרים שעל החתן, ללא יוצא מן הכלל, וכן להוציא מכיסיו את כל החפצים (כסף, מפתחות, מסמכים) לפני היציאה לחופה — היא מנהג ירושלמי קבלי קלאסי.5. העדים אינם רשאים להיות קרובי משפחה בשום דרגת קרבה
אף שעל פי דין התורה די בכך שהעדים (עדים) בחתונה לא יהיו קרובי משפחה קרובים של החתן או הכלה (למשל אבות או אחים), הדין הירושלמי דורש הקפדה מוחלטת. בוחרים לעדים אנשים שאין להם שום קשר של קרבת דם או קשרי נישואין עם אף אחת מהמשפחות, אפילו בדורות רחוקים, כדי לשלול את הספק ההלכתי הקטן ביותר בתוקף הנישואין.6. זמן עריכת החופה
בירושלים נהוג לערוך את טקס החופה לפני שקיעת השמש (בדקות שלפני השקיעה), כדי שהנישואין יחלו מבחינה משפטית בעוד אור יום, ואילו הסעודה החגיגית תימשך אל תוך הלילה.כיום שומרים על מנהגים אלה לא רק ירושלמים בני המקום, אלא גם קהילות חסידיות רבות ברחבי העולם.