בתיה ציבוקמאכר
הידעתן כיצד מגיעה תרנגולת לשולחן השבת בארץ המוצא?
נניח בצד את ילדותה הקשה, ונפגוש אותה בשלב הגשמת ייעודה בחיים: היא הפכה למוצר בשר כשר שיוצר בהשגחת הרבנות הראשית לרוסיה. לייעוד נעלה כל כך מתאים מחיר נעלה לא פחות, אבל את הוצאות השבת שלנו מממנים משמיים ממקור אחר, ולכן לא אספר לכן מה המחיר.
הלאה! הקהילה בעיר שלנו מזמינה מוצרי בשר, משלמת עליהם ומביאה אותם לבית הכנסת. מאחורי הפעולות הפשוטות האלה מסתתרים מערך לוגיסטי מסובך והמון עצבים, אבל לא על זה אנחנו כותבים. כל דון אציל מתפלל מן השורה בבית הכנסת רואה את התרנגולת ושאר המעדנים בוויטרינת המקפיא, ואחרי שהוא חונק את קרפדת הקמצנות שלו, קונה משהו.
בשבוע שעבר קניתי בבית הכנסת נקניקיות וכעכים יבשים, ואז הקרפדה, שלא נחנקה עד הסוף, התחילה לרטון בחוסר שביעות רצון. ובדיוק ברגע הנכון הציעו לי לקחת במקום תרנגולת, …איך קראו לזה? — ערכת חלקי עוף למרק, נדמה לי. בקיצור, משהו בשרי כזה מונח במגשית מתחת לניילון. זול ולעניין!
ביום שישי בבוקר התגלו במגשית המופשרת עצמים משונים מאוד. בתחילה הם נראו לי כמו חלקים מגוף מטוס אחרי התרסקות. אבל אימצתי את ידיעותיי הדלות באנטומיה והבנתי שאלה חלקים של בית החזה, צלעות וכאלה, רקמת שריר דקה. אבל איזה בית חזה זה היה צריך להיות! התרנגולת הזאת (ואולי זה בכלל היה יען?) הייתה יכולה לנגן בהליקון! ביום שישי, כידוע לכן, אין זמן להרהורים ממושכים. שטפתי את חלקי גוף המטוס ודחפתי אותם לסיר. ובשבת היה בסיר צ'ולנט מפואר!
והנה המתכון שלו:
הביאו לרתיחה מים עם שברי גוף המטוס (או משהו מזוהה יותר שיש לכן). צננו והעבירו כמעט את כל המרק לסיר אחר. הכניסו לסיר העיקרי שלנו שניים־שלושה מגופי המטוס האלה, בצל קצוץ דק, גזר, שום, קישוא ומלח. הוסיפו לסיר מעט לוביו מוכן, ושעה לפני שבת הניחו אותו בקצה הפלטה והשאירו פתח צר מתחת למכסה, כדי שלא ירתח בחוזקה. מתקבל מרק עשיר וצלול בצבע ענבר כהה, ובו חתיכות מגוונות. והקישוא נעשה דומה לפטריות במראהו ובטעמו.
שבת שלום!