הרבנית חוה קופרמן
ובכן, הצבא התאסף, הקורבנות הוקרבו, והשליחים שהביאו את בשורת המלחמה נשלחים בחזרה עם הוראה: ״כה תאמרון לאיש יביש גלעד: מחר תהיה לכם תשועה כחום השמש״ (שמואל א, פרק 11, 9).
״ויבואו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו״ (שמואל א, פרק 11, 8). ואכן, הייתה סיבה לשמוח: הם לא ממש האמינו שמישהו יבוא להציל אותם.
יש לנו מערכת שלמה של כללים לניהול מלחמה.
אחד מהם נוגע למועד תחילת המבצע. רצוי להתחיל בין חצות הלילה לבוקר, ולתקוף משלוש חזיתות בבת אחת ולא מחזית אחת, כדי לערער את ביטחונו של האויב.
מדוע בוחרים בשעה מוזרה כל כך? הלילה נחלק לשלוש אשמורות (ולדעה אחת לארבע; יש מחלוקת על מספר המשמרות). וברגע שבו המלאכים מתחלפים, הם שרים שירי שבח לקב״ה. בשמות (14:24) נאמר: ״ויהי באשמורת הבוקר...״
דווקא בשעה זו מתחוללים הניצחונות הכבירים ביותר.
אגב, בשעה זו הטביע הקב״ה את המצרים שהסתערו אל המעבר בים שנבקע לפני בני ישראל. הם ראו לפניהם יבשה, אך נקלעו למלכודת מוות — ונקברו במצולות הים. (באותה שעה אסר הקב״ה על המלאכים לשיר. אין לשיר שירי שבח בשעה שבני אדם טובעים, גם אם הם אויבי העם היהודי).
בשעת התקפה ניתנת עדיפות לאשמורת שלפנות בוקר, מפני שהלוחמים במחנה האויב מנומנמים ואיטיים, וקשה להם מאוד לאזור כוח ולהדוף את ההתקפה.
שאול עשה הכול על פי הכללים. הוא חילק את הצבא היהודי לשלושה גדודים כדי להניע אותם בבת אחת משלושה אגפים; היהודים פרצו אל מחנה האויב, וכפי שהבטיחו, היכו את העמונים עוד לפני שהגיע חום הצוהריים. הצבא האדיר, שהיה חמוש עד לשיניו, נפוץ בבהלה. כפי שנאמר: ״...הנותרים התפזרו עד שלא נותרו מהם שניים יחד״ (שמואל א, פרק 11, 11).
העם רואה ששאול הוא מלך חזק, המסוגל להגן על העם היהודי ולנצח. אפילו תושבי אזורי הספר הנידחים יכולים להרגיש בטוחים כשמלך כזה עומד בראש המדינה!
דבר כזה לא קרה מאז הפלישה לארץ ישראל בהנהגת יהושע. אכן, כעת יש סיבה לצהול ולשבח את המלך האמיץ ובעל המידות הטובות!
אנו קוראים: ״ויאמר העם אל שמואל: ‘מי האומר שאול ימלוך עלינו? תנו את האנשים האלה ונמיתם!’״ (שמואל א, פרק 11, 12).
אבל שאול אמר שאיש לא יומת ביום הניצחון הזה, כי היום עשה ה׳ תשועה גדולה בישראל.
ואז קרא שמואל הנביא לעם: ״נלך לגלגל ונחדש שם את המלוכה! וכל העם הלך לגלגל והמליך שם את שאול למלך לפני ה׳ בגלגל, ושחטו שם זבחי שלמים לפני ה׳, ושאול וכל אנשי ישראל שמחו שם שמחה גדולה מאוד״ (שמואל א, פרק 11, 15).
כך מתרחש השלב השלישי בהכתרת שאול למלך, כשסוף סוף העם כולו מקבל אותו.
(מעניין שהגלגל היה התחנה הראשונה בשטח ישראל בעת כניסת העם לארץ המובטחת בהנהגת יהושע).
בכך מסתיים פרק 11 בספר שמואל א.