הרב שמשון דוד פינקוס
נאמר בדברי מחבר «שני לוחות הברית» (הרב ישעיהו הלוי הורוויץ, השל״ה הקדוש):
«מצאתי כתב יד של הרב הקדוש משה קורדובירו, שכותב: “חכם אחד לימד אותנו: כדי לסלק מחשבה רעה, יש לחזור פעמים רבות על הפסוק אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶֽה — “תבער האש על המזבח תמיד ולא תכבה” (ויקרא, 6:6). ברור לי שאותו חכם היה אליהו הנביא, אלא שמרוב ענוותנותו הרב לא רצה לספר זאת.
לכן, מי שנכנסו לליבו מחשבות של חטא או מחשבות ריקות, יחזור פעמים רבות על הפסוק הזה. נראה לי שיאמר גם את הפסוק שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה; תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי - “את השקר שנאתי, ואת תורתך אהבתי” (תהילים, 119:163). ויאמר אותו בהתלהבות רבה, כשהוא מרגיש חזק כארי”».
מהותה של סגולה זו
הרמב״ן, על הפסוק «תורת ה' תמימה (תמימה)», מסביר שכל התורה היא שמות הבורא, ובכל פסוק שלה נסתר שם קדוש הקשור למה שנאמר באותו פסוק.
לפיכך, יש פסוקים בתורה המסייעים במצבים מסוימים, במקרים שעליהם מדבר הפסוק עצמו – במפורש או ברמז. והאדם שאומר את הפסוק מעורר את שמות הבורא הטמונים בו.
לכן, למשל, הפסוק «לב טהור ברא לי, אלוקים», מסייע לטהר את הלב, כפי שמובא ב«משנה ברורה» (סימן 98, סעיף 102). זו הייתה כוונתו של השל״ה הקדוש כשאמר שהפסוק «את השקר שנאתי, ואת תורתך אהבתי», העוסק בשנאת מחשבות רעות ובאהבת התורה, יכול לגרש מחשבות רעות מן האדם.
והפסוק «תבער האש על המזבח תמיד ולא תכבה» מסוגל במיוחד לסלק מחשבות רעות, שכן אמרו חז״ל שקורבן עולה מכפר על הרהורים רעים שבלב.
לכן הפסוק בתורה המצווה לשמור על האש התמידית של קורבן העולה, שמהותו היא בעירה מתמדת וטיהור, כפרה על הרהורים רעים, יש בו כוח נגד מחשבות רעות.
סגולת הפסוק “תבער האש על המזבח תמיד...” להצלחה בעניינים:
עוד עצה נפלאה, שמועילה מאוד דווקא כשהאדם הולך או נוסע למקום כלשהו: לחזור בהתמדה על הפסוק הזה (אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶֽה — “תבער האש על המזבח תמיד ולא תכבה”) פעמים רבות, ובנוסף להשתדל להתבונן במשמעותו העמוקה – לא «להתקרר» בעבודת הבורא.
אם האדם ישתדל לקיים זאת, הקב״ה יסייע לו להצליח בכל ענייניו, כפי שנאמר: «ה' ישמור את בואך ואת צאתך מעתה ועד עולם!»
תרגום: גב׳ לאה שוכמן