הרב אברהם קופרמן
סגולותיהם של גדולי מורי החסידות לשבתות בתקופת בין המצרים:
1. האדמו״ר מביאלה כתב שמכיוון שבימות החול בתקופת ״בין המצרים״ הסתר האור האלוקי גדול מאוד, הרי שבשבתות של תקופה זו אור זה מתגלה בעוצמה רבה מן הרגיל.
2. ״…ו(במקום) פרים נקריב (דברי) שפתינו״ (הושע, 14:3). ברוב המקרים פרשת פינחס חלה בתקופת בין המצרים, שכן בפרשה זו מוזכרים כל קורבנות המוסף. אנו קוראים זאת בתורה כדי שייחשב לנו כאילו הקרבנו קורבנות בבית המקדש.
3. בעל הספר ״פרי צדיק״, הרב צדוק הכהן מלובלין, כותב, שההפטרה הראשונה בתקופת בין המצרים – «דברי ירמיהו״ [ההפטרות נקראות על שם המילים הפותחות את הקטע הנקרא], השנייה – ״שמעו…״, והשלישית – ״חזון ישעיהו״. פירוש הדבר הוא שבשבת הראשונה אנו עובדים על תיקון הדיבור שלנו, בשנייה – על תיקון השמיעה שלנו. שבת חזון היא הנעלה מביניהן, שכן באמצעות עבודתנו בשבת זו אנו מתקנים את הראייה.
4. בירושלים היו מפרשים בעבר את הקטע מן הפיוט ״לכה דודי״ רב לך שבת בעמק הבכא (״די לך לשבת בעמק הבכי״) כך:
שבתות עמק הבכי (כלומר תקופת ״בין המצרים״) הן בעלות חשיבות עצומה (רב לך), ומי שעובד בשבתות האלה את בוראו יזכה ל־״והוא יחמול עליך חמלה״ (״והוא ירחם עלייך״).
5. הרב צדוק הכהן גם משווה את ההפטרות הנקראות בשבתות שלפני ואחרי 9 באב לעשר הספירות [מושג יסוד בקבלה; ספירות הן התכונות העיקריות שבאמצעותן הבורא מנהיג את העולם].שבע הפטרות, ובהתאם לכך גם שבתות נחמה (בין 9 באב לראש השנה), ושלוש הפטרות ובהן נבואות על עונש, ובהתאם לכך גם שבתות בתקופת בין המצרים, – מסתכמות יחד בעשר. אם כך, שבע הפטרות הנחמה מקבילות לשבע הספירות התחתונות (מחסד ומטה), ושלוש ההפטרות על העונש מקבילות לשלוש הספירות העליונות.
תקופת בין המצרים טבועה בחותם של עונש קשה ביותר, אך לעתיד יתגלה אור עז למי שעבדו בימים אלה את הבורא בתפילה ובלימוד תורה.
[דבר דומה נאמר בספר ״הזוהר״ על הקללות שבפרשת השבוע כי תבוא: המשמעות הנסתרת של מילות הקללות מלמדת על השכר הגדול ביותר, ויש לכך רמז בפרשת בלק – בכך שהקב״ה הפך את קללות בלעם לברכות – הערת המערכת.]
הכין: ר׳ א׳ שוואלב